הקיבוצניקים והמושבניקים אינם אויביה של ישראל השנייה; הם איפשרו אותה.

אנחנו לא רוצים לקחת מהם את פינת החמד של נחל האסי. אנחנו רוצים ללמוד מהם להפוך גם את בית שאן לפנינת חמד. ואנחנו נהפוך.

״אלו שבנו את הקומה הראשונה זכו ליתרון גדול במשאבים הלאומיים. בזכות. לא בחסד. הם לא "השתלטו", לא חטפו ולא גנבו (גם אם, כדרכם של בני אדם, גם הם חטאו פה ושם). הם זכו למשאבים לאומיים – תקציבים, אדמות, מים וכדומה – מעבר לגודלם היחסי, מתוך שיקול לאומי. כי בניגוד לרעיונות קומוניסטים וסוציאליסטים של חלוקה שווה של העושר הכללי, ובניגוד לרעיונות של "צדק חלוקתי" שהשליטו בקרבנו ארגוני השמאל הקיצוני והקרן לישראל החדשה, העיקרון של חלוקת המשאבים של עם ישראל הוא גם – לא רק – עקרון לאומי. לא רק אינדיבידואליסטי-ערלי. עם ישראל מפנה משאבים גדולים יותר למי שמקדם את הפרויקטים הלאומיים שלו, למי שמקדם את התחייה שלו, את שיבתו לארצו ואת גאולתו. עם ישראל משקיע בחלוצי התחייה שלו. הוא מפנה אליהם יותר, כי הם שווים לו יותר. זהו שיקול לאומי.״


״כל מי שהגיע לכאן עם קום המדינה, כולל אבי ז"ל, הגיע לכאן בזכותם. כשהוא ירד מהאוניה בנמל חיפה כפליט בחוסר כול, רק עם מזוודה קטנה ביד, אחרי שעבר את כל תלאות ומאורעות מלחמת העולם השניה והנאצים ימח"ש, הם קיבלו אותו כאן. בידיים פתוחות. הם קיבלו על עצמם לחיות כמעט עשור שלם בתקופת הצנע עם קיצבת מזון, ותלושי מזון, כדי לקלוט אותו ואת כל שאר העולים של אז. כל מה שנבנה כאן נבנה כאן במידה רבה בזכותם. אי אפשר לבוא היום ולגזול מהם מה שהם קיבלו, גם אם הם קיבלו יותר מאחרים.


אנחנו רוצים ללמוד מהם ליצור, לבנות, להתמסר לאידאלים הלאומיים. להיות חלוצים. אנחנו רוצים להמשיך את מפעלם ולהעלות אותו קומה נוספת, יהודית. לא בלעדיהם אלא איתם. אנחנו רוצים אותם אתנו.

אנחנו לא רוצים לקחת מהם את פינת החמד של נחל האסי. אנחנו רוצים ללמוד מהם להפוך גם את בית שאן לפנינת חמד. ואנחנו נהפוך.״


פוסט מאת מוטי קרפל, 01/09/2020

לפוסט המלא לחצו כאן

האתר בבעלות קיבוץ ניר דוד (תל עמל) - שימוש ללא רשות במידע בו יהווה הפרה של החוק