top of page

ההסתה שלהם מתוזמרת ומחושבת.

לפני שבועיים בהפגנה המארגנים צעקו לתוך מגפון: "תושבי ניר דוד! אתם לא יהודים !". מחר הם מתכננים להגיע להפגנה עם שלטים בצורת חזירים.


שואלים את עצמכם איך הגענו למצב הזה? תשקיעו רגע:

מעשה ביהודים שרכשו אדמות ביצה. קורונה? משחק ילדים.

כל הישוב חלה בקדחת. חלקם לא שרדו את המחלה. בשנים האלו, בחום הלוהט של העמק לא חלמו אפילו על מזגן. היו יוצאים עם שחר לעבוד את האדמה בזוגות. אחד עובד באדמה והשני שומר עם נשק כדי להגן מהאויבים שהיו תוקפים מדי יום. המתיישבים היהודים הראשונים בעמק. ישוב ראשון ליישובי חומה ומגדל בארץ.

הם היו הראשונים לקבוע את גבולותיה המזרחיים של המדינה.

מדינה יהודית הייתה רק חלום רחוק. בדמיונם חלמו המתיישבים על מדינה שבדגלה מגן דוד ו"התקווה" היא ההמנון שלה. עם השנים הם טיפחו את הישוב והפכו אותו לגן פורח. הם קלטו 140 ניצולים שהגיעו מזוועות השואה, חיבקו אותם ועזרו להם לבנות את ביתם.

עברו 12 שנה וחלומם התגשם. קמה מדינת ישראל. ילדיהם טיפחו את הביצה ועיבדו את אלפי דונמים והפכו אותם לשדות חקלאיים בהם זורמים נחלים יפים ורבים שחלקם נמסרו למדינה לרווחת והנאת הציבור ללא תמורה . הידוע שבהם הוא "גן השלושה" (הסחנה) והאחר הוא "נחל הקיבוצים" הזורם בפארק המעיינות כמה מאות מטרים מהקיבוץ.


השנים חלפו וארגונים מסוימים החליטו לממן מחאה למטרות זרות. ארגונים שלא בהכרח שמחים לעמוד בהמנון "התקווה". ארגונים שתומכים גם בשונאי מדינת ישראל.

הכסף שלהם קנה אינספור כתבות מקוממות בתקשורת ופרסום ממומן בסכומי עתק ברשתות החברתיות. עם סיסמאות כמו "צדק חלוקתי" הם הצליחו להסית יהודים נגד יהודים. הם לא ציינו באוזני התומכים שלהם את ההשלכות של פתיחת השער הצהוב. הם לא סיפרו להם שהצעד הבא אותו יקדמו, יהיה לפרק את ההתיישבות הקהילתית והכפרית, לפתוח את השערים של הישובים הדתיים, השכונות של המגזר החרדי וההתיישבות ביהודה ושומרון.

שער פתוח הוא שער פתוח לכולם.


נכון לעכשיו ישנם שני פתרונות על השולחן: 1. פיתוח מקטע חדש של נחל האסי לרווחת הציבור מחוץ לקיבוץ. אותם המים שיעברו דרך הקיבוץ לשם. בכניסה חופשית. 2. הזרמת המים לרחובות בית שאן, בפרויקט ייחודי המשלב, עיר, טבע, ותיירות. פרויקט שהמדינה תשקיע בו עשרות מיליוני שקלים.

לצערנו הם אינם מעוניינים בשום פתרון שהוצע להם. מטרתם היחידה היא להחריב את הישוב על מאות חבריו שזהו ביתם והקהילה שלהם. כל זאת בשביל להגדיל את הסחנה בעוד כמה מטרים.


לשמחתנו, הציבור לא מתרשם מהתעמולה הזו ולכן לא מצליחים להביא יותר מכמה עשרות בכל הפגנה. ברשתות החברתיות היד קצת יותר קלה על ההדק וקל יותר להשמיץ אם לא מבינים את המורכבות של המצב.

את הישוב לא ניתן להפוך לפארק מים לאומי כמו הסחנה. אנחנו חיים פה כקהילה ללא גדרות. כל הבתים נבנו לפי החוק. חלקם עוד לפני קום המדינה. כל הגופים בארץ כבר מבינים שהמצב הייחודי שלנו הוא עובדה מוגמרת.


הגיבו בפוסט


Comentarios


bottom of page