מי באמת אחראי על זיהום נחל חרוד?

נחל חרוד זוהם לאורך השנים בעקבות הזרמת שפכים תעשייתים ממספר מפעלים, וכן הזרמת ביוב גולמי ישירות לנחל ע״י כמה ישובים באזור. מי בריכות דגים מנוקזים לנחל כחוק, ע״י 7 קיבוצים, ואלו עומדים בתקנים מחמירים ועוברים את כל המדדים באישור המשרד להגנת הסביבה. כיום, מרבית מעיינותיו הטבעיים של נחל חרוד יבשו, והנחל מתפקד כנחל אכזב-שיטפוני.


מדגימות שנלקחו ע״י עמותת ״צלול״ למעבדת 'בקטוכם' נמצאו רמות גבוהות של קוליפורמים צואתיים במי נחל חרוד שמעידים ישירות על הזרמת שפכים וביוב פתוח. [ראה דוחות עמותת ״צלול״ למקורות הזיהום בנחל].

נחל חרוד
נחל חרוד זוהם לאורך השנים ע״י הזרמת שפכים תעשייתים וביוב גולמי ישירות לנחל

הקמת המט״ש האזורי

לאחר לחץ כבד שהופעל על הישובים המזהמים, הוחלט להקים מכון לטיהור שפכים (מט״שׁ) כדי להימנע מהזרמת מי ביוב לנחל ולהפיק מי קולחין נקיים שניתן יהיה להשתמש בהם להשקייה חקלאית. עלות המתקן נאמדה ב- 50 מיליון שקלים. בספטמבר 2009 התחברה המועצה האזורית עמק המעיינות ראשונה למט"ש.


מי בריכות דגים

7 קיבוצים מנקזים מי בריכות דגים שהינם מים באיכות נמוכה אל נחל חרוד (בעיקר בחודשי החורף). מים אלה סובלים מעכירות ושאריות אורגניות, אולם הם בוודאי ובוודאי לא שפכים. ראייה לכך היא שעובדי המדגה של הקיבוצים שוחים בהם יום יום במהלך עבודתם השוטפת בבריכות הדגים.


קיבוץ ניר דוד מנקז לנחל חרוד מי בריכות דגים באופן זמני אך ורק בחודשי החורף (עת זורם הנחל בזרימה חזקה) וזאת באישור המשרד להגנת הסביבה שבודק את איכות המים העוברים את כל המבחנים בכל המדדים. המדדים עומדים בדרישות הרפורמה הסביבתית (בסמכות המשרד להגנת הסביבה) וכן עומדים בדרישות רישיון עסק למשק מדגה. התקנים המקובלים בארץ מחמירים הרבה יותר מהבדיקות דומות הנעשות באירופה.

מי שפכים גולמיים מכילים פי  7.7 זרחנים, פי 5 חנקנים אורגנים, ופי 49.2 פחמנים אורגניים בהשוואה למי בריכות דגים. הנתונים מדוח מדדי הזיהום של המשרד להגנת הסביבה.
מי שפכים גולמיים מכילים פי 7.7 זרחנים, פי 5 חנקנים אורגנים, ופי 49.2 פחמנים אורגניים בהשוואה למי בריכות דגים. הנתונים מדוח מדדי הזיהום של המשרד להגנת הסביבה. ראה הערה 1.
עובדי המדגה של ניר דוד שוחים בבריכות הדגים יום יום. המים בדרגת זיהום קלה בלבד.
עובדי המדגה של ניר דוד שוחים בבריכות הדגים יום יום. המים אמנם עכורים אך הם אינם מזוהמים כשפכים.

נחל חרוד לא לבד

נחל חרוד לא שונה במאומה מרוב הנחלים המזוהמים בארץ כמו: הירקון, הקישון, אלכסנדר, חדרה, אילון ועוד, כולם משמשים כצנרת ביוב מתועשת. מציאות עצובה זו היא כלל ארצית ומלווה אותנו מראשית ימי המדינה, עת איש לא התעניין בערכי שמירת טבע. עם עליית המודעות לשמירת הטבע ניכרת מגמת שיפור בנושא בכל הארץ, כולל בקיבוצי האזור ומושביו.

לצורך זאת הוחלט לקדם "תכנית רפורמה" באחריות המשרד לאיכות הסביבה, משרד החקלאות ורשות הניקוז שמטרתה לטפל במים הזורמים לנחלים ע"י תהליך שיקוע. קיבוץ ניר דוד משקיע בימים אלה מיליוני שקלים בבניית מערכת להזרמת המים המטוהרים בסירקולציה חזרה לבריכות הדגים. מערכת זו תאפשר חיסכון במים, התמודדות עם תעריף המים העולה וצמצום משמעותי של הזרמת מי הבריכות לנחל חרוד.


כחלק מתכנית השיקום של הנחל, רשות הניקוז וקק״ל השקיעו בפיתוח טיילת לאורך הנחל. קק״ל הקימה פארק בסמוך לגשר הרומי בכניסה לבית שאן. הפארק כולל מתקני שעשועים, ספסלים ופינות חמד לאורך המים הזורמים. למרבה הצער, הפארק והטיילת סובלים מהשלכת פסולת חמורה וונדליזם במתקנים ובשלטי ההסברה במקום.

נחל חרוד בסמוך לבית שאן סובל מהשלכת פסולת רבה וונדליזם.
נחל חרוד בסמוך לבית שאן סובל מוונדליזם והשלכת פסולת של מטיילים.

מקורות המים הטבעיים של נחל חרוד

בעבר נחל חרוד היה נחל איתן מובהק וקלט באופן טבעי את מי עין יזרעאל ועין חרוד הנובעים במעלה האפיק. במהלך המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20 הנביעה היחידה בעמק בית שאן שזרמה באופן טבעי לנחל היתה נביעת עין זהרה.

משערים שהרומאים ניתבו את מי נחל הקיבוצים לתוך נחל חרוד כדי לספק מים מתוקים לעירם ״סקיטופוליס״ אולם קשה להתחקות אחר מסלולם המדויק.

כל המעיינות שהזינו את נחל חרוד באופן טבעי יבשו בעשרות השנים האחרונות עקב ירידת מפלס מי התהום וקידוחים להפקת מים ברשות הפלסטינית. בשנות העשרים של המאה הקודמת נאמדה הספיקה של עין זהרה בכ- 25 מ"ק לשעה, מאז 2006 המעיין יבש כליל.

המים המעטים הנצפים כיום בעין יזרעאל ובעין חרוד, מקורם בהזרמה מלאכותית מצינור לרווחת המטיילים.


מפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. 1880. לפי מפה זו הנביעה היחידה שזרמה באופן טבעי לנחל הייתה נביעת עין זהרה (כיום הנביעה יבשה).
מפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. 1880. לפי מפה זו הנביעה היחידה שזרמה באופן טבעי לנחל הייתה נביעת עין זהרה (כיום הנביעה יבשה).

השוואה בין נחל חרוד לנחל האסי

נחל חרוד שונה באופיו מנחל האסי - הוא נחל בעל אגן היקוות עצום המנקז את כל מזרח עמק יזרעאל, חרוד ובית שאן בשטח של כ- 195,000 דונם. מכאן ברור שהוא נחל שיטפוני מובהק, ואת עיקר המים שלו הוא קולט בימות החורף עת יורדים גשמים כבדים בעמק.

רוב המים הזורמים כיום בנחל (בחודשי הקיץ) הם מים מזוהמים על שלל סוגיהם כגון שפכים תעשייתיים וביתיים, שפכים חקלאיים, מי הרקה של מדגים, מי ניקוז תת- קרקעיים ומי שיטפונות ונגר עילי רווי סחופת. ביום בו יחדלו קיבוצי האזור מהזרמת מי בריכות לנחל חרוד, הוא יתייבש כמעט לגמרי ויתפקד כמו נחל אכזב המזרים פעמיים-שלוש בשנה, מי שטפונות בחורף.


לנחל האסי אגן ניקוז קטן בהרבה. הנחל הוא ערוץ הניזון ממי מעיין מרכזי אחד, ללא טופוגרפיה וכמעט בלי הבדלי גובה כך שאין כל מקום להשוואה במראם של שני הנחלים מאחר שיש להם מאפיינים טופוגרפיים והידרולוגיים שונים כל כך.

מפה המתארת את גודלו של אגנן הניקוז של נחל חרוד לעומת אגן הניקוז של נחל האסי. נחל חרוד הוא נחל שטפוני שמנקז את מערב עמק יזרעאל, חרוד ובית שאן.
מפה המתארת את גודלו של אגנן הניקוז של נחל חרוד לעומת אגן הניקוז של נחל האסי. נחל חרוד הוא נחל שטפוני שמנקז את מזרח עמק יזרעאל, חרוד ובית שאן. המפה באדיבות govMap מפות ישראל

להרחבה על נחל חרוד והתוכנית לשיקומו ראה כאן


הערות:

  1. נתוני השפכים מתייחסים לחודש ספטמבר 2020. נתוני הבריכות מתייחסים לשנת 2019 (עוד לא קיים דו"ח של 2020). נתוני הברכות נלקחו מהשרד להגנת הסביבה שדוגם את מי הברכות על בסיס קבוע נתוני השפכים נלקחו ממטש בית שאן.