מדוע קיבוץ ניר דוד מסרב לקחת כסף ולאפשר כניסה לנחל האסי בתשלום?

יש כבר מקום שעושה זאת בדיוק, בחלק הכי יפה של הנחל.

הוא נקרא: ״הסחנה״.

למרות שחברי הקיבוץ אוהבי אדם ומכניסי אורחים, הקיבוץ לא יכול להרשות לעצמו להפוך לפארק מים לאומי בו מבקרים אלפי אנשים ביום.


את הסחנה פוקדים כ-5,000 מבקרים בשבת ממוצעת, 380,000 מבקרים בשנה.

הסחנה הוא הגן הכי מבוקר של רשות הטבע והגנים בישראל, ומספר מבקריו גבוה כמעט פי 2 מהבא אחריו ברשימה.

בסחנה פועלים 12 מצילים, 16 עובדי אחזקה, 22 עובדי ביטחון, גינון, קופאים וניקיון. עלות התחזוקה כוללת תשלום משכורות, ביטוח, החלפת ציוד, חשמל, מים וביוב ונאמדת במיליוני שקלים בשנה, זאת מבלי להזכיר את עלות ההקמה הראשונית שכללה בניית שירותים, מקלחות, עזרה ראשונה, ביוב, חשמל ותאורה. אין אף גוף שמסכים לפתח ולתחזק פארק כזה בתשלום ובוודאי לא בחינם.


הצפיפות והעומס בסחנה גוררים לעיתים אירועי אלימות, לא פעמים מתפתחות קטטות בין המבקרים. בספטמבר 2020 אף התבצע פשע דקירה בגן.

מגרשי החניה בסחנה קורסים תחת העומס.
בית בקיבוץ ניר דוד, במרחק כ-10 מטרים מהנחל.

פארק מים לאומי בלב ישוב קהילתי

לא ניתן להקים סביב הנחל פארק מים לאומי, בלב ישוב קהילתי, בלי שירותי חניה, הצלה, ניקיון, ביטחון ותחזוקה. התב״ע של הקיבוץ מתוכננת ל-1,200 נפש מבחינת תשתיות ולא מותאמת לקליטת קהל של אלפי מבקרים. אין אפשרות טכנית, לכניסת אלפי אנשים דרך שער הקיבוץ.




עיינו בכתבת ערוץ 7: המאבק סביב נחל האסי: "אי אפשר להפוך ישוב לפארק ציבורי"

האתר בבעלות קיבוץ ניר דוד (תל עמל) - שימוש ללא רשות במידע בו יהווה הפרה של החוק