המצב של ניר דוד הוא ייחודי, ואין כמותו בשום יישוב בארץ. במה הוא שונה מעין הנציב, דפנה או מעגן מיכאל?

בתי התושבים נבנו משני צידי הנחל, בשנים הראשונות למדינה ולפני שנחקקו חוקים שאסרו על כך. הבתים בנויים בצפיפות במרחק 30-10 מטרים מהנחל שחוצה את הקיבוץ במרכזו. אין שום אפשרות לנתק בין הנחל לבין חיי הקהילה שסביב. המציאות שקיימת היום, היא עובדה מוגמרת שאין אפשרות לשנותה.

● קיבוץ עין הנציב

מעיין עין יהודה ממוקם בשולי קיבוץ עין הנציב, באזור המשק החקלאי. הוא נמצא בצמוד לכביש 6678 במרחק של כ- 300 מטרים מבתי התושבים. במשך תקופה ארוכה אפשר הקיבוץ כניסה חופשית במהלך ימות השבוע ללא כניסה בשבת (קיבוץ דתי). לאחר שהלחץ על הקיבוץ הפך בלתי נסבל עבור חיי התושבים, הזיז הקיבוץ את גדר המערכת שלו כדי ״להוציא״ את המעיין משטח היישוב. את האחריות על טיפוח המעיין ואחזקתו טרם קיבלה רט״ג, והמקום סובל מהזנחה קשה ועומס עצום של מטיילים. בניר דוד לא ניתן ״להזיז את הגדר״ כי הנחל חוצה את היישוב במרכז.


ראה פוסט שכתב גדעון ישראלי, תושב קיבוץ עין הנצי"ב על המצב הקשה בעין הנציב


ראה כתבת כאן 11 על המצב הקשה במעיין עין הנציב


קיבוץ עין הנציב. המעיין נובע כ-300 מטרים מבתי המגורים ומחוץ לגדר הקיבוץ
קיבוץ עין הנציב. המעיין נובע כ-300 מטרים מבתי המגורים ומחוץ לגדר הקיבוץ


● קיבוץ דפנה

המבקרים בקיבוץ דפנה גורמים סבל עצום לתושבים. משליכים לכלוך, ואף עושים צרכים בשיחים. אין אף גוף המסכים לקחת אחריות על הסדרת הכניסה לדפנה, ולכן הקיבוץ סובל מעומס עצום של מבקרים.

קיבוץ דפנה מציע לבעייתו פתרון דומה מאוד לפתרון שמציע ניר דוד - פיתוח קטע מהנחל ופתיחתו לציבור, כאשר קטע הנחל מקיף את הקיבוץ ממערב וזורם עד חורשת טל. קטע נוסף של נחל דן זורם מאזור אנדרטת חללי אסון המסוקים לחורשת טל. אם יכשירו, יפתחו ויתחזקו את שני הקטעים האלה (גישה, חניה, שירותים, ניקיון) מקווים בדפנה שרבים מהנופשים יעדיפו לפנות לשם ויימנעו מביקור בקיבוץ.

מנהלת הקהילה בקיבוץ דפנה אינה חושבת שלניר דוד כדאי לאמץ את ״מודל דפנה״. לדבריה, המצב כיום בדפנה הוא ניהול שגרת חיים בתוך פארק ציבורי, וזה בעייתי ביותר.

ראה כתבת הארץ על המצב הקשה והמורכב בדפנה

● קיבוץ שדה נחמיה

נהר הירדן אינו עובר בתחומי הקיבוץ אלא מחוץ לגדר, ולא נדרשת כניסה למרחב הקיבוץ על מנת לשהות באזור המים.

● הקיבוצים מעגן מיכאל והחותרים

הקיבוצים לחופי הים העבירו גדר החוצצת בין שטח הקיבוץ לשטח החוף הציבורי. קיבוץ מעגן מיכאל אינו שוכן לחוף הים ובינו לבין החוף מפריד שטח שאורכו מעל 500 מטרים ורובו בריכות דגים. גם קיבוץ החותרים אינו שוכן לחוף הים ובינו לבין החוף חוצץ כביש תל אביב - חיפה (כביש 2). המבקרים יכולים לנוע בחופשיות לאורך רצועת המים וליהנות מכל שטח החוף, וזאת מבלי להיכנס לשטח הקיבוץ. בנוסף, קיים שטח שניתן להכשיר בו מגרש חניה לרווחת המבקרים, וכך למנוע לחץ על היישוב. בניר דוד אין כל אפשרות לנתק בין נחל האסי לבין תושבי הקיבוץ. הנחל והקיבוץ שלובים זה בזה.

קיבוץ מעגן מיכאל. חוף הים מרוחק מעל 500 מטרים מבתי התושבים.
קיבוץ מעגן מיכאל. חוף הים מרוחק מעל 500 מטרים מבתי התושבים.