תוצאות החיפוש

"אנשים שבעד שחרור האסי התבאסו עליי ואמרו: 'אבל החוק איתנו'. אז היום אני רוצה לספר לכם משהו שמציק לי כבר המון זמן, שקרה בצדקתי, כשהחוק היה לצידי." לפני כמה שנים גרתי עם שותף בפלורנטין והייתה לנו עליית גג מדהימה. נהגנו לחגוג ב'קרחאנות' ובמוסיקה רועשת עד 11 בלילה, כידוע, לפי החוק. ממש מתחתינו, גר שכן שעבד בגננות, שהיה קם כל יום בארבע בבוקר ונוסע לצפון, וחוזר הבייתה ממוטט. השכן ביקש וממש הפציר בנו: "בבקשה, כבו את המוסיקה בתשע, אני מת…" בתגובה, אמרנו לו: "נשמה, החוק אמר לנו דבר מאוד ברור ביחסים בין שכנים - ב11 סוגרים את המוסיקה, אל תציק לנו". והחוק אכן היה איתנו. "צדקנו". אבל במשך תקופה די ארוכה, ביודעין, מיררנו את החיים של השכן הזה. בחסות החוק. ואני מצטער על זה. לא כל דבר שמותר לנו בחסות החוק הוא הדבר הנכון לעשות. אני חושב שאוי לנו, לחברה בה אנשים מתעקשים להיות כל הזמן צודקים, מגיעים למצב שהם לא רואים את האחר מרב שהם "צודקים". אסיים את פרשת השבוע הזו בציטוט של יהודה עמיחי, שכתב טקסט שנקרא "המקום שבו אנו צודקים". הוא אומר ש"מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב. המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה כמו חצר. אבל ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח. כמו חפרפרת. כמו חריש. ולחישה תישמע במקום שבו היה הבית אשר נחרב". "מאחל לנו שנהיה יותר סבלניים, שנראה יותר את האחר. מאחל לנו שפחות נהיה צודקים - שיותר ננסה להסתדר." פרשת השבוע מאת גדי וילצ'רסקי, 28.08.20: https://www.facebook.com/GadiWilcherski/videos/1322648977938622/?v=1322648977938622

"החיים שלהם השתנו. הם הפכו למטרה של אנשים שלא ברורים המניעים שלהם. קוראים להם מתנשאים וגנבים." כשהגעתי לנחל התיישבתי על הדשא וכמה מטרים מעליי יושב אדם מבוגר מותיקי הקיבוץ - צלם, סופר וכותב ומנסה למכור את מרכולתו לאורחי הצימרים בקיבוץ. הסברתי לו את מטרת בואי והוא אמר לי שהוא מרגיש שמפעל חייו נהרס לו מול העיניים (הוא ואשתו רואים את כל הבלאגן מחלון ביתם). המחשבה הראשונה של בן אדם ממוצע היא - למה שאני לא אוכל להיכנס ולשחות בכל מקום ציבורי? קריטי מאוד להבין שזה לא מצב רגיל. בתי התושבים נמצאים סביב הנחל וקשה לדמיין חיים נורמליים אם אלפים יכנסו לקיבוץ. עוד פרט חשוב שרוב הציבור לא מבין - המלחמה היא לא בין בית שאן לקיבוצים. אני מגיל צעיר למדתי עם ילדי בית שאן ועד היום יש לי חברים טובים מהעיר. אין פה מעמדות ואין פה שווים יותר. כולנו בני אדם ♥️ מאת Doron Is, פורסם בתאריך 09.09.20: https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=10158750709418739&id=629293738

1. במקום שבו גדלתי לא עבר נחל. כן היה לנו ביב שופכין שכונה "הפוארה" וניחוח בתי הזיקוק של מפרץ חיפה. בחיים לא חשבתי "למה לי אין ולאחרים יש". בחיים לא הייתי מעלה על דעתי לבוא למקום שיש בו נחל ולתבוע כניסה אליו. 2. ההורים שלי עלו מברה"מ ב 1974 בלי כלום. היו במרכז קליטה בקריית שמונה, משם עברו לנווה שאנן, אחר כך לקריית ים, אח"כ לקריית ביאליק. מעולם לא חשבו שמגיע להם משהו מהמדינה. מעולם לא באו בטענות לגבי פריווילגיות של עליות שקדמו להם. חינכו אותי שאם אני רוצה משהו, אני לא צריך לחכות לטובות מאף אחד אלא להתאמץ ולהשיג בעצמי. 3. לא מעניינות אותי מפות מהתקופה העותמאנית ואם היה שם ביצה או חיי לילה תוססים של הפלאחים. ברור לגמרי שמקימי הקיבוץ לא הלכו לשם כדי להסתלבט על שפת הנחל אלא הלכו במודע למקומות הקשים ביותר והמסוכנים ביותר כדי להיאחז בקרקע, שלאחר מכן תכונה מדינה. 4. ברור לגמרי שגם ההורים של מובילי המאבק מבית שאן הקריבו הקרבה עצומה למען המדינה. ברור לי שהתקיימה כלפיהם אפליה נוראית. אני חושב שהחברה הישראלית נמצאת כבר 4 עשורים בתהליך של תיקון אבל הזעם עדיין בוער. בעיקר בקרב בניהם ובנותיהם. 5. האם זה מצדיק את התביעה להריסה דה-פקטו של הקיבוץ? לא. האם זה מצדיק גזענות נוראית כלפי הקיבוצים (התבטאויות נוראיות שאני קורא בדפים שתומכים במאבק)? לא. האם זה מצדיק הסתערות אלימה, מתמשכת, מאיימת על יישוב קהילתי עם משפחות וילדים? ממש לא. 6. מי שרוצה פשרה, כבר מזמן היה משיג אותה. אני מאמין שהדלק שמניע את המאבק בא לידי ביטוי במשפט שראיתי באחת הכתבות : "לא נסלח לכם על מה שעשיתם להורים שלנו". זעם , כעס ושנאה. לא צדק חלוקתי ולא נעליים. מאת ירון יבלברג, 31.08.20 קישור לפוסט המקורי

״התביעה להשוות את הקצאת הקרקע לחקלאי ולעירוני, היא הזויה כמו תביעה להקצות שטחי קרקע שווים לשחקני טניס שולחן, כדורגל וגולף. תביעה כזו, בשם "צדק חלוקתי" מסולף, אינה קיימת בשום מקום בעולם. אם אזרחים בניו יורק הצפופה יתבעו בשם "הצדק החלוקתי" חלק שוויוני בקרקעות של חוואי טקסס, סביר שישלחו אותם לבדיקה. גם אין "קשת דמוקרטית רוסית", שדורשת ממעט התושבים בסיביר האינסופית להחזיר את שפע הקרקע ש"גזלו" מתושבי מוסקבה וסן פטרבורג ש"נחנקות" בצפיפות נוראית." קראו את הכתבה המלאה

״בשישי התפרסמה בMarkerWeek- של "הארץ" כתבה גדולה (ענת ג'ורג'י), על המחלוקת סביב נחל האסי העובר בקיבוץ ניר דוד, בין הקיבוץ ובין תושבים בבית שאן והסביבה. כתבה גדולה בדיוק באותו נושא שודרה בערוץ 13 במוצאי שבת. (אבי עמית). העובדה ששני כלי תקשורת מכובדים עוסקים בו-זמנית באותו עניין, איננה מקרית כמובן.״ "לכתב היה חשוב לחמם את אותן אטריות, ולהציג עמדה שטחית, שאף כללה הצגת נתונים לא נכונים  (אין לעיר בית שאן מגבלה תכנונית להתרחב). גם כאשר רמ"י העבירה את 'חלופת האגודה', היה זה אבי עמית הראשון (ובין הבודדים), לקדם אייטם נרחב שכמו נתפר היטב לאג'נדה של הקשת,  על 'המשך חגיגת הנדל"ן של הקיבוצים והמושבים על חשבון הציבור'. יותר מאשר אג'נדה נגד הקיבוצים, יש פה רצון להוסיף קיסם למדורה המאיימת לגווע,  כשהתקשורת מציגה עצמה בצד של האנדרדוג, כאיזה רובין הוד על ג'יפ לבן. ההיסטוריה לא מתחילה משנת 2020 וניר דוד רכש בצדק לאורך השנים את זכויותיו במקום". ""הסבר אחד נכון לכל המועצות האזוריות –  ההסעות. אוטובוסים בכל מועצה אזורית מסיעים תלמידים לבתי ספר כל יום הלוך וחזור וזה עולה לא מעט. ההסבר המיוחד לעמק המעיינות  – עמק המעיינות היא המועצה שביחס לגודלה, יש בה אחוז החינוך המיוחד הגבוה ביותר במדינת ישראל. כל ילד בחינוך מיוחד מקבל משהו כמו 40 אלף שקלים לשנה מהמדינה, כאשר ילד רגיל מקבל כ-7,000 שקל. אם רבע מהכיתות הן של חינוך מיוחד, חלקן בדרגות קשות, הסכומים בהתאם. הילדים שלומדים במסגרות הללו אצלנו הם מבית  שאן, עפולה, מגדל העמק, קריית שמונה ועוד. יש אתר שנקרא שקיפות בחינוך. כשמסתכלים שם מקבלים את הנתונים האמיתיים. זה מידע שחשוף לעיני כל, רק צריך לבדוק. בחינוך הרגיל אנחנו בדיוק כמו בית שאן, אין הבדל". קרדיט: כנס מדיה. כתב: יעקב לזר. פורסם בתאריך 18.6.2020 קראו את הכתבה המלאה

״עוד שהקרב על נחל האסי מתחמם, המבלים שהגיעו לנחל הקיבוצים בסוף השבוע האחרון הותירו שם כמות רבה של פסולת • אנשי קיבוץ ניר דוד חוששים שפתיחת הנחל אצלם תוביל להיערמות של אשפה ליד בתיהם״ ״ניירות, שקיות, שאריות מזון, כלים חד פעמיים ואפילו כיסא - ערימות של אשפה השאירו אחריהם המטיילים בנחל הקיבוצים שבעמק המעיינות, אתר טבע פתוח וללא תשלום.״ ״התופעה הזו היא רק אחד מהחששות של תושבי קיבוץ ניר דוד הסמוך שהקימו את בתיהם על גדות נחל האסי. תושבי האזור דורשים לפתוח את הנחל לציבור, ותושבי הקיבוץ טוענים שזו תהיה כניסה לביתם שתפריע לחיי הקהילה. בשבוע שעבר הגיעו ראשי הקיבוץ וראש המועצה האזורית לפשרה לפיה 50 אורחים יוכלו לרחוץ בנקודה מסוימת של הנחל בקיבוץ. ראשי המאבק לפתיחת הנחל כולו, לא מקבלים את הפשרה הזו ורוצים יותר.״ קרדיט: חדשות N12. כתב: גיא ורון. פורסם בתאריך: 16/08/20 קראו את הכתבה המלאה

"גלזר המזכיר אומר כי הוא מבין ללבם של המפגינים, אבל מוחה על אופי המאבק. לדבריו, המוחים משתמשים בביטויי נאצה ברשתות החברתיות ונוהגים באופן כוחני ומטריד. "אני מגדיר את זה במילה אחת, "סיוט", הוא אומר." ״אתמול ב-12:00 בצהריים כבר התגודדו עשרות מפגינים בכניסה הראשית לקיבוץ, כשהם אוחזים שלטים שנכתב בהם "משחררים את האסי" ו"האסי הוא נחלת הכלל", וצועקים "בושה" לעבר השער המאובטח. שניים מהם עוכבו לחקירה. "כל המדינה צריכה להיכנס" "מזכיר הקיבוץ שלמה גלזר מסר: ״בגן השלושה עובדים בימי שגרה 42 בני אדם, בהם 12 מצילים, עובדי ניקיון ואחזקה. "בניר דוד אין חניות, אין שירותי ניקיון, אין סדר. מי שמחליט לישון פה, שותה קצת בירה נכנס לנחל וטובע, מי יקח אחריות עליו?", הוא שואל. הוא מזכיר כי עד 1960 גן השלושה היה בשטח הקיבוץ, ואנשיו "מסרו אותו למדינה שהחליטה להפוך אותו לפארק לאומי. זה היה שטח ניר דוד בדיוק כמו האסי. מסרנו כי הבנו שצריך לחלוק ואנשים לא גרים שם. פה גרים".״ קרדיט: הארץ. כתבה: נעה שפיגל. פורסם בתאריך 15.8.2020 קראו את הכתבה המלאה

״המפגינים מחו על חסימת הגישה לנחל מצד הקיבוץ, למרות הסכם הפשרה שהושג מוקדם יותר השבוע. שני מפגינים עוכבו לחקירה אחרי שניסו למנוע את סגירת שער הקיבוץ״ ״לדברי המשטרה, בשלב מסוים נפתח שער הכניסה לקיבוץ ובזמן שהגיעו לסגור אותו, חלק מהמפגינים ניסו למנוע את סגירתו. השוטרים שהיו במקום עיכבו לחקירה שני מפגינים. כזכור, מוקדם יותר השבוע הושגה פשרה בסוגיית נחל האסי. בהודעה משותפת לראש עיריית בית שאן ז'קי לוי, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות יורם קרין והנהלת קיבוץ ניר דוד, נאמר כי הושגה הסכמה לפיה כמחווה של רצון טוב לציבור תפתח רצועה מנחל האסי לציבור.״ קרדיט: אלון חכמון, מעריב. פורסם ב: 14/08/2020 קראו את הכתבה המלאה

״השרה לקידום קהילתי תקפה בשבוע שעבר את הקיבוץ בשל המאבק על נחל האסי • בתגובה, מזכיר ניר דוד האשים את אורלי לוי-אבקסיס בצביעות וטען שניסתה למצוא בית למגורים בקיבוץ • לוי-אבקסיס: ״טענה מגוחכת והזויה״ ״שלשום באמצע הלילה כ-30 מפגינים פרצו בכוח את שער הקיבוץ", סיפר גלזר, "המטרה שלהם היא לשבש לנו את החיים, להלך אימים ולהטריד. האלימות הזאת תיגמר בדם". לדבריו, אין לכך קשר לרחצה בנחל - שאסורה בשעות אלו. "גם לחברי הקיבוץ אסור להתרחץ, אפשר לטבוע שם וזה מסוכן", אמר גלזר. ״ קראו את הכתבה המלאה

״בפגישה אמש, אחד הנציגים של המאבק אמר שהוא לא מתעקש שהשער הצהוב בכניסה לקיבוץ יהיה פתוח, וזה היה כיוון חיובי. נציג אחר עצר את דיון ואמר 'אתם תפתחו את השער כי אני באתי לנצח ואז נסכים לדבר אחרי שכל העם ייכנס ליישוב'. הוא זרק קופסה על השולחן שהתברר שיש בה מספריים והלך, כך שמה שהם מספרים רחוק מהמציאות.״ ״במקום לשבת ולדבר שלפו מספריים. אני לא מכיר דרך בשבעים שנותיי מבלי לשבת לדבר במעמד מכובד של ראש העיר וראש מועצת עמק המעיינות. אתמול המטרה הייתה ברורה, לא נחל האסי מעניין, אלא להחריב את קיבוץ ניר דוד. באו ארבעה חברה ונתנו להם להיכנס לנחל, אמרו שהם לא מעוניינים ואז יצרו פרובוקציה ופוצצו את הישיבה.״ קרדיט: גלובס. כתבה: ליאת רון בתאריך 25.08.2020 קראו את הכתבה המלאה