תוצאות החיפוש

אין כל הבדל בהשקעת המדינה בילדי בית שאן לעומת ילדי הקיבוצים והמושבים בחינוך הרגיל. אם כך מדוע הנתונים מציגים כי ההשקעה בחינוך לילד בבית שאן היא 4,251 ₪ ובעמק המעיינות 14,299 ₪. הסיבות לכך הן: במועצה פועלים מספר בתי ספר מיוחדים עם תקציב גבוה יותר שנותנים שירות לכל מחוז הצפון כולל בית שאן. הפערים התקציביים בחינוך בין כל המועצות האזוריות לעיריות קשורים להסעות הילדים באוטובוסים. בשטח המועצה האזורית עמק המעיינות פועלים מספר בתי ספר לילדים אוטיסטים, נוער עם בעיות נפשיות, בעיות משפטיות וכדומה שמשרתים את ילדי מחוז הצפון כולו, כולל ילדים בבית שאן. מטבע הדברים, ההקצבה של המדינה לבתי ספר אלה גדולה בהרבה מבתי ספר של ילדים ובני נוער רגילים. נוסף לכך, במועצות האזוריות ישנן הסעות ילדים בבוקר ובצהרים באוטובוסים הצהובים. הסעות שעולות לא מעט כסף שנחסך מבתי הספר בעיר. אם מנקים הוצאות גבוהות אלה, ההשקעה של המדינה בכל תלמיד היא זהה. בחינוך הרגיל, להוציא את עלות ההסעות, אין כל הבדל בין ילדי בית שאן לילדי הקיבוצים והמושבים. ראה כתבתו של יעקב לזר בכנס מדיה. כנס מדיה: המחלוקת סביב נחל האסי

"ערימות אשפה, פלסטיקים בכל מקום, מסיכות פזורות ושאריות שהותירו אחריהם אלפי המבקרים מכסים את פארק המעיינות הנפלא, ולעובדי הניקיון פשוט אין סיכוי לעמוד בקצב!" מה עושים? ריסטרט. כולנו - תושבי הסביבה, העיר והעמק שאכפת להם - מגיעים לפארק לשעה-שעתיים ועוצרים רגע. מנקים את הפארק ומנקים את הראש - לקראת השנה החדשה ובכלל. מתוך הפוסט של אמיר גלמן

השטח הבנוי של כלל הקיבוצים בעמק אינו גדול מהשטח הבנוי בבית שאן. כמו בכל מקום בעולם, יש הבדל בסיסי בין ישוב כפרי המקיים חקלאות לבין ישוב עירוני המקיים תעשייה ומסחר. צפיפות האוכלוסין בבית שאן נמוכה משמעותית מערים אחרות בארץ. חלק מתפקידה של מועצה אזורית, בניגוד לעירייה, הוא לשמור על השטחים הפתוחים בשטחה, למשל הר הגלבוע. הניסיון להשוות בין שטחי עיירות הפיתוח לשטחי הקיבוצים אינו הגיוני. האם תושבי מנהטן דורשים להתחלק שווה בשווה עם חוואי טקסס ואלבמה בשטחם? בכל העולם בכפר מתפרנסים מחקלאות, ובעיר - מתעשייה, רוב האדמות בעולם הניתנות לשימוש משמשות לחקלאות. רוב רובו של שטח הקיבוצים הינו בייעוד חקלאי ואינו מותר למגורים או לתעשיה או לתיירות. ההשוואה הנכונה בהקשר של העיר בית שאן היא לערים אחרות בארץ: מסתבר שצפיפות השטח לנפש בבית שאן (2,482 נפש לקמ״ר) נמוכה פי 2.1 משדרות (4,387 נפש לקמ״ר) ופי 3.5 מתל אביב (8,887 נפש לקמ״ר). אם כך נראה שגודל השטח אינו מגביל את העיר לפרוץ ולשגשג. ראה כתבת הארץ על היחס בין שטחי הקיבוצים לשטחי עיירות הפיתוח הארץ: הקיבוצים לא גזלו אף דונם מעיירות הפיתוח הנתונים באדיבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2019.

מי האסי לא משמשים את בריכות הדגים של קיבוץ ניר דוד. הם משמשים להשקיית תמרים במשקי עמק בית שאן ולגידולי דגים של קיבוצים אחרים המשלמים עליהם כחוק. קיבוץ ניר דוד קונה מים ממעלה האפיק עוד בטרם כניסתו לשטח הקיבוץ. לאחר כביש 669 נתפסים המים ומוזרמים בתעלות בטון מזרחה. מערכת המים האזורית מופעלת ע"י שותפות בין אגודת המים האזורית "אפיקי מים" וע"י מקורות [להרחבה על היסטוריית הקמת מערכת המים]. כל החקלאים המשתמשים במי האסי, משלמים תעריף גבוה למדינת ישראל עבור כל קוב מים. הקיבוצים הקונים את המים הנתפסים בשפך נחל האסי עבור שימוש בבריכות דגים הם: קיבוץ מסילות, קיבוץ רשפים, קיבוץ שלוחות, קיבוץ עין הנצי"ב, קיבוץ טירת צבי וקיבוץ מעוז חיים. המים שקיבוץ ניר דוד רוכש ממדינת ישראל אינם מגיעים משפך האסי אלא נתפסים ישירות בשטח גן השלושה (״הסחנה״) במעלה האפיק, עוד בטרם כניסתו לשטח הקיבוץ. המים נמכרים בתעריף גבוה לכל קוב מים. שינויים צפויים במערכת המים האזורית בשנת 2020 הופעלה תקנה 27 של "רשות המים" שעל פיה יחולו השינויים הבאים במערכת המים האזורית: מחירי המים יעלו בין 50% ל- 250% (תלוי באיכות המים) כ- 30% ממי המעיינות יוזרמו ישירות לנחלים. המשקים אשר מגדלים דגים יחויבו להזרים לנחלים מים מטופלים לאחר שיקוע (המדינה תסייע במענקים למהלך זה). פתיחת השוק לייבוא מכסים והורדתם תימשך ותעמיק. הצפי הוא שעליית מחירי המים תפגע פגיעה אנושה בענף מגדלי הדגים ושטחי הבריכות בעמק יצומצמו בכ- 40%. המדינה ורשות החשמל יאפשרו למגדלים המייבשים את בריכות הדגים שלהם להקים מערכות סולאריות על שטחים אלה. להרחבה על תנאי גידול הדגים בבריכות הדגים של ניר דוד

סרטון מרגש בו חברים מכל העמק ומהעיר בית שאן, שמתנדבים ופועלים ביחד לצמיחה אזורית, מדברים וקוראים לחברות ואחווה. התרגשנו! זו הזדמנות נפלאה לברך שתהא תשפ"א שנה של אחדות בעם, של בריאות וצמיחה. וכמובן אי אפשר בלי איזה משחק של ראשי תיבות: ת – תהיה ש - שנת פ – פתרון א - אזורי קרדיט על הפקת הסרטון: שותפות ביחד בית שאן-עמק המעיינות-Cleveland Partnership2Gether עיריית בית שאן, מועצה אזורית עמק המעיינות, תרבות עמק המעיינות, מרכז צעירים עמק המעיינות, הרשת מחברת - בית שאן ועמק המעיינות, Partnership2Gether שותפות ביחד, חדשות בית שאן צפו בסרטון: הגיבו בפוסט

חנן יחיאלי עמק בית שאן הינו חבל ארץ שחון שנתברך במעיינות רבים. למרות יובשו היחסי של האזור [1] נובעים בו בין 30-35 מעיינות [2]. הניזונים משני אקוויפרים בצפון השומרון. סך הספיקה של מעיינות העמק נאמדה ב-121 מ״ק לשנה נכון לשנות ה- 50 של המאה הקודמת, וב- 69 מ״ק לשנה נכון לשנות ה- 80 - ירידה של 43 אחוזים [3]. כיום מדובר בכמות מים חסרת תקדים אשר אין כמותה בארץ ישראל, לאחר מקורות הירדן ומקורות הירקון. המעיינות נובעים בשלושה מפלסים, כאשר המפלס העליון הוא החשוב ביותר מבחינת כמות ועקביות הספיקה. ממפלס זה, ברום 100 מטרים מתחת לפני הים, נובעים שבעה מעיינות, כולם מסוג העתק. סך הספיקה שלהם מהווה 74 אחוזים מסך ספיקת מעיינות העמק. עזר 1 - שבעת מעיינות ההעתק במפלס העליון מערכת ההזנה של המעיינות ניזונה משני אקוויפרים [4] של מים מתוקים וכן ממאגר מי תמלחת פוסילי [5]. האקוויפר העליון הוא אקוויפר עבדת והתחתון אקוויפר יהודה. המים הנובעים במעיינות אינם מי הגשמים שירדו בשנה החולפת. האקוויפרים ניזונים ממי גשמים המחלחלים הרחק דרומה לאורך רכס השומרון עד קו שכם. הסיבה לכך קשורה במבנה הגיאולוגי של צפון השומרון: החל מקו שכם וצפונה מתפצל הקמר הכללי הבונה את שדרת ההר לשני קמרים מקבילים אשר ביניהם מצוי קער גלבוע-שכם. למרות מבנה הקער הגיאולוגי, שוכנות על גבו הפסגות הטופוגרפיות הגבוהות ברכס (הר עיבל 940 מ׳, הר גריזים 881 מ׳ וג׳בל חריש 764 מ׳), תופעה הנקראת ״היפוך תבליטי״. מבנה הקער הגיאולוגי הנטוי מעט צפונה מסיע את המים התת קרקעיים ביעילות לכיוון צפון, עד שאלה פוגשים בשבר הגלבוע ועולים בלחץ כמעיינות העתק חזקים. שטח ההתנקזות התת-קרקעי הרחב מסביר את עוצמת הספיקה של המעיינות, העומדת בניגוד חריף לשחינות היחסית של האזור. מתחת לשני האקוויפרים מצוי מאגר של מים פוסיליים [5] שהינם מלוחים ביותר. אחוז מסוים ממים אלה נמהל במי האקוויפרים המתוקים. בשנים האחרונות, עם ירידת מפלס מי התהום המתוקים, קטן הלחץ ההידרוסטטי [6] הפועל על מי התמלחת, מגמה שתוצאתה עלייה מתמדת בערכי מליחותם של המעיינות. התופעה מוכרת מאזורים רבים בארץ, במיוחד הכנרת המצויה תחת איום תמידי של המלחה עקב ירידת המפלס המתוק. מידת מליחות המעיין נקבעת ע״י היחס שבין מי האקוויפר המתוק לבין מי התמלחת שמתחתיו. כיום, מי נחל האסי (עין עמל) הם המים המלוחים ביותר והחמים ביותר מכל סדרת מעיינות ההעתק. מליחותם הגבוהה (952 מ״ג כלורידים לליטר) ובטמפרטורה הקבועה שלהם (כ-28 מעלות) מבדילה אותם משאר המעיינות שהינם קרים ומתוקים משמעותית. בעין שוקק לדוגמה ערכי מליחות המים נמוכים פי 5 מבנחל האסי (219 מ״ג כלורידים לליטר), ועין מודע מתוק אפילו יותר (100-130 מ״ג כלורידים לליטר). ברור כי מי נחל האסי (עין עמל) מושפעים במיוחד ממאגר מי התמלחת ומגיעים מעומק רב. כך המים רוכשים את הטמפרטורה הגבוהה ותכולת המינרלים שלהם. שימוש חקלאי במי נחל עמל אינו אפשרי מחשש להמלחת והרס הקרקע. רבות מן הקרקעות המלוחות המצויות בעמק בית שאן הינן באשמת האדם, שהשקה או ניקז את מי המעיינות בצורה שאינה מבוקרת. הערות [1] ממוצע משקעים שנתי בטירת צבי 274 מ״מ [2] האומדן בכמות המעיינות נובע מהקושי לקבוע במקרים מסויימים אם קבוצת מעיינות היא למעשה מעיין אחד. [3] ירידה בכמות הספיקה אופיינית למעיינות רבים בארץ והיא קשורה בקידוחים ושאיבות. [4] אקוויפר הינו מאגר מים תת קרקעי (״מי תהום״). המים המזינים את האקוויפר הם מי המשקעים היורדים על פני הקרקע ומחלחלים לעומק האדמה. כאשר נחשף קצה מסלולם התת קרקעי של מי התהום, או כשפועל עליהם לחץ הם פורצים כמעיינות לפני השטח. [5] מים פוסיליים נקראים גם ״מים מאובנים״. זהו מאגר מים תת קרקעי הולך ופוחת ואינו ניזון מאקוויפר גשמים מתחדש. יש הקובעים כי מאגרים אלו הם שריד קדום לתקופות גשומות יותר בהיסטוריה הגאולוגית של הארץ. מקובל כי עין עבדת הנובע במרכז הנגב, ניזון ממאגר מים פוסילי. [6] הלחץ ההידרוסטטי הפועל על מי התמלחת העמוקים הוא למעשה משקלם של מי התהום המתוקים המונחים עליהם. ככל ששכבת המים המתוקים מתדלדלת, כך גדל הסיכוי שמי התמלחת יצליחו לפרוץ מעלה ולהמהל באקוויפר המתוק. ביביליוגרפיה אתרים גאולוגים בישראל ע. אידלמן, ל. אנמר 2014 בקעת בית שאן - החבל ואתגריו על גבול המדבר. ד. ניר 1989 נדבכים בגיאולוגיה של ישראל נ. שפרו ו-ע. מזור 1987 א׳ רוזנטל עבודת דוקטור 1980 מפות גאולוגיות באדיבות המכון הגאולוגי המעיינות במערב עמק בית שאן - לכל מעיין יש שם ד. סגל נתוני מדידות השירות המטאורולוגי נתוני מדידות השירות ההידרולוגי המודרית רנן 1995: 136, א׳ רוזנטל עבודת דוקטור 1980 ע. אידלמן, ל. אנמר אתרים גאולוגים בישראל 2014 97-105

כך מסר גדעון ישראלי, תושב קיבוץ עין הנצי"ב. "מקום חלום, ללא שירותים, ללא תשתיות, כמויות אשפה עצומות. מפגע בריאותי, אקולוגי, בטיחותי. מי שלא הבין - זה ההבדל בינינו לבין ניר דוד! אצלינו הגיהנום והאשפה בכניסה לקיבוץ." "בניר דוד אם היו פותחים, לא ניתן לקיים חיים נורמאליים וסבירים. הפתרונות של הקצאת שטחים + הקמת פארק מים חדש בכניסה לבית שאן מכיוון הקנטרה, נחל חרוד + כל האתרים הקיימים, יש תשובה." פוסט מאת גדעון ישראלי, 28.08.20: https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=3613404805337188&id=100000031127239

״לפתע עלה בדעתי, בעקבות פרשת "האסי", שמישהו יכול לבוא היום כנגדנו ולטעון ש"השתלטנו" על אדמות ציבוריות של ארץ ישראל ששייכות לציבור כולו. שאין שום סיבה שלא נאפשר לו להתחלק אתנו בגן העדן הנפלא הזה שיצרנו כאן״ ״העיתונאי ואיש הרוח הימני, מוטי קרפל, מתייחס למאבק סביב נחל האסי שבקיבוץ ניר דוד, ואומר כי דווקא כתושב היישוב בת עין, שפעל להפיכתו משממה ליישוב פורח, הוא דווקא יכול להבין מצויין את התנגדות אנשי הקיבוץ להפוך את הנחל לרכוש ציבורי.״ "כשעלינו על הגבעה לפני למעלה משלושים שנה לא היו לנו שום מחשבות על נדל"ן. היה זה אידאליזם ישראלי טהור שהניע אותנו לבוא לכאן על מנת ליישב את ארץ ישראל. נלחמנו במוסדות המיישבים כדי לקבל חלקות של שני דונם, על מנת שנוכל לגדל ליד הבית עצי פרי וירקות לתצרוכת עצמית. רצינו לעבוד את האדמה. בידיים." ״וכמובן, ישנם הבדלים. הכול מורכב. תמיד ישנם הבדלים שניתן להתמקד בהם. אבל אפשר גם לראות הכול בעין טובה, ולא לנסות ללכת תמיד במידת הדין. ולהבין שהמציאות אז הייתה שונה ולא לנסות לשפוט אותה בקריטריונים של המציאות העכשווית." קרדיט: סרוגים. כתב מוטי קרפל. פורסם בתאריך: 26.8.2020 קראו את הכתבה המלאה

אנו מקבלים אלפי פניות מתומכים ששואלים אותנו: מיהם האנשים האלימים מאחורי מחאת האסי ומה מניע אותם? מיהם הגופים הכלכליים החזקים מאחורי יחסי הציבור העצומים והפרסום הממומן בפייסבוק? מדוע הם מסרבים לכל הפתרונות ומתעקשים רק על פתרון שיחריב את הישוב? אנחנו אנשי שלום ומקדמים בימים אלו פתרונות נהדרים במקביל להליך גישור במעמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר. צפו בסרטון: הגיבו בפוסט

לפני שבועיים בהפגנה המארגנים צעקו לתוך מגפון: "תושבי ניר דוד! אתם לא יהודים !". מחר הם מתכננים להגיע להפגנה עם שלטים בצורת חזירים. שואלים את עצמכם איך הגענו למצב הזה? תשקיעו רגע: מעשה ביהודים שרכשו אדמות ביצה. קורונה? משחק ילדים. כל הישוב חלה בקדחת. חלקם לא שרדו את המחלה. בשנים האלו, בחום הלוהט של העמק לא חלמו אפילו על מזגן. היו יוצאים עם שחר לעבוד את האדמה בזוגות. אחד עובד באדמה והשני שומר עם נשק כדי להגן מהאויבים שהיו תוקפים מדי יום. המתיישבים היהודים הראשונים בעמק. ישוב ראשון ליישובי חומה ומגדל בארץ. הם היו הראשונים לקבוע את גבולותיה המזרחיים של המדינה. מדינה יהודית הייתה רק חלום רחוק. בדמיונם חלמו המתיישבים על מדינה שבדגלה מגן דוד ו"התקווה" היא ההמנון שלה. עם השנים הם טיפחו את הישוב והפכו אותו לגן פורח. הם קלטו 140 ניצולים שהגיעו מזוועות השואה, חיבקו אותם ועזרו להם לבנות את ביתם. עברו 12 שנה וחלומם התגשם. קמה מדינת ישראל. ילדיהם טיפחו את הביצה ועיבדו את אלפי דונמים והפכו אותם לשדות חקלאיים בהם זורמים נחלים יפים ורבים שחלקם נמסרו למדינה לרווחת והנאת הציבור ללא תמורה . הידוע שבהם הוא "גן השלושה" (הסחנה) והאחר הוא "נחל הקיבוצים" הזורם בפארק המעיינות כמה מאות מטרים מהקיבוץ. השנים חלפו וארגונים מסוימים החליטו לממן מחאה למטרות זרות. ארגונים שלא בהכרח שמחים לעמוד בהמנון "התקווה". ארגונים שתומכים גם בשונאי מדינת ישראל. הכסף שלהם קנה אינספור כתבות מקוממות בתקשורת ופרסום ממומן בסכומי עתק ברשתות החברתיות. עם סיסמאות כמו "צדק חלוקתי" הם הצליחו להסית יהודים נגד יהודים. הם לא ציינו באוזני התומכים שלהם את ההשלכות של פתיחת השער הצהוב. הם לא סיפרו להם שהצעד הבא אותו יקדמו, יהיה לפרק את ההתיישבות הקהילתית והכפרית, לפתוח את השערים של הישובים הדתיים, השכונות של המגזר החרדי וההתיישבות ביהודה ושומרון. שער פתוח הוא שער פתוח לכולם. נכון לעכשיו ישנם שני פתרונות על השולחן: 1. פיתוח מקטע חדש של נחל האסי לרווחת הציבור מחוץ לקיבוץ. אותם המים שיעברו דרך הקיבוץ לשם. בכניסה חופשית. 2. הזרמת המים לרחובות בית שאן, בפרויקט ייחודי המשלב, עיר, טבע, ותיירות. פרויקט שהמדינה תשקיע בו עשרות מיליוני שקלים. לצערנו הם אינם מעוניינים בשום פתרון שהוצע להם. מטרתם היחידה היא להחריב את הישוב על מאות חבריו שזהו ביתם והקהילה שלהם. כל זאת בשביל להגדיל את הסחנה בעוד כמה מטרים. לשמחתנו, הציבור לא מתרשם מהתעמולה הזו ולכן לא מצליחים להביא יותר מכמה עשרות בכל הפגנה. ברשתות החברתיות היד קצת יותר קלה על ההדק וקל יותר להשמיץ אם לא מבינים את המורכבות של המצב. את הישוב לא ניתן להפוך לפארק מים לאומי כמו הסחנה. אנחנו חיים פה כקהילה ללא גדרות. כל הבתים נבנו לפי החוק. חלקם עוד לפני קום המדינה. כל הגופים בארץ כבר מבינים שהמצב הייחודי שלנו הוא עובדה מוגמרת. הגיבו בפוסט