נחל האסי אינו שמורת טבע ולרשות הטבע והגנים אין בו כל סמכות. הקיבוץ שינה את נופו הטבעי של הנחל כחלק מייבוש הביצות והמלחמה במלריה. מנכ״ל רשות הטבע והגנים מתנגד לפתיחת נחל האסי לפארק מים לאומי.
נחל האסי בתצורתו הפראית היה אפיק מים רדוד, בשוליו מפרצי מים עומדים, סבך של צמחיית נחלים עבותה ושפע של יתושי אנופלס שהם הנשאים העיקריים של מחלת המלריה (קדחת). במהלך השנים הראשונות לקיבוץ איש לא התעניין בערכי שמירת טבע והפעולות הפיתוח שנעשו היו חיוניות למלחמה בקדחת.
ביטון גדות הנחל
לאחר הסרת סבך הקנה, החל בהדרגה תהליך של סחיפת קרקע שהלך והפחית מעומק המים במרכז האפיק, וסיכן את תשתיות הבתים שסביב. בשנות ה- 90 בוטנו דפנות האפיק כדי למנוע את המשך הקריסה והוצאו סחף, קנה וצמחי מים מקרקעית האפיק ע״י חברי הקיבוץ [להרחבה ראה כאן].
הנחל חייב את עומקו לשני סכרים אשר הופכים אותו לבריכה מלאכותית, האחד גשר עפר שבתחום הקיבוץ, והשני גשר כביש 669 שבשפך הנחל. סכרים דומים מאוד, שניים במספר קיימים בסחנה ויוצרים שתי בריכות גדולות. בכל חורף, פותחים את סכרי הסחנה לצורך עבודות ניקיון ותחזוקה, המים מאבדים את כל עומקם וחוזרים לזרום במרכז האפיק ברוחב שני מטרים ועומק כמה סנטימטרים. סביב המים נשתלו דשאים וניטעו עצי נוי.
החי בנחל
הדגה בנחל מורכבת ממיני דגי בר כמו אמנונים, ביניות, שפמנונים לצד דגים פולשים כמו קרפיונים למיניהם ובורים, שמקורם במכון ניסוי לגידול דגי מדגה שפעל בנחל עצמו בשנים הראשונות של הקיבוץ (לפני קום המדינה). ניר דוד היא החלוצה הארצית בגידול דגי מדגה, וחלק ניכר מהזנים ששימשו למאכל פותחו בקיבוץ. גידול הדגים הניסיוני בוצע בבריכות שתוחמו בתוך הנחל עצמו. לאחר הצלחת הניסוי, החלו בגידול הדגים בבריכות חיצוניות מלאכותיות [להרחבה על בריכות הדגים כיום ראה כאן]. דגי הגמבוזיה בנחל הוכנסו אליו בשנים הראשונות לקיבוץ לאחר שהתגלו כטורף יעיל לגלמי היתושים כחלק מהמלחמה במלריה [להרחבה ראה כאן]. על מי הנחל שוחים ברווזי משק כברכיות, ברברים, וכמה ברבורים.
מראה הנחל מחוץ לשטח הקיבוץ
קצה הנחל, בצאתו מהקיבוץ לא עבר כל פיתוח והוא מעין שריד לנוף הנחל בימים עברו. במקום הדשאים הפסטורלים צומח סבך של קנה מצוי, פטל קדוש, סמר מצוי וטיון דביק. בסבך חיים חזירי בר, תנים, נחשים ונוטריות בודדות. מדוע הציבור לא מבקש לשחות בנחל בחלקו הטבעי שלא עבר התערבות אדם?
נחל האסי הזורם בשטח הקיבוץ מוגדר כ-״שפך של הסחנה״ וכיום הוא חסר את המאפיינים האקולוגים של הנחל בנופו הטבעי. מסיבה זו לא הוכרז הנחל כשמורת טבע ולכן לא חלים בו חוקי שימור הטבע המתאימים באכיפת רשות הטבע והגנים.
כל המבקש ״לטייל בטבע״ בנחל שבתחומי הקיבוץ אינו מבין שנופו אינו טבעי כלל. המחלוקת בדבר נחל האסי איננה סיפור של שמירת טבע ולכן לגופים הירוקים אין יד בעניין. המחלוקת קשורה בשימוש האדם בנחל ובפיתוחו.
עמדת רשות הטבע והגנים
מנכ״ל רשות הטבע והגנים סבור כי אין להפוך את נחל האסי לפארק מים לאומי [להרחבה כאן].
צפו בסרטון