נחל האסי במקטע המלאכותי העובר בקיבוץ ניר דוד אינו שמורת טבע, ולרשות הטבע והגנים אין בו כל סמכות

נחל האסי אינו שמורת טבע ולרשות הטבע והגנים אין בו כל סמכות. הקיבוץ שינה את נופו הטבעי של הנחל כחלק מייבוש הביצות והמלחמה במלריה. מנכ״ל רשות הטבע והגנים מתנגד לפתיחת נחל האסי לפארק מים לאומי.


נחל האסי בתצורתו הפראית היה אפיק מים רדוד, בשוליו מפרצי מים עומדים, סבך של צמחיית נחלים עבותה ושפע של יתושי אנופלס שהם הנשאים העיקריים של מחלת המלריה (קדחת). במהלך השנים הראשונות לקיבוץ איש לא התעניין בערכי שמירת טבע והפעולות הפיתוח שנעשו היו חיוניות למלחמה בקדחת.


1936 - מראה נחל האסי. ככה״נ אחת התמונות הקדומות ביותר שיש בידינו את הנחל. בשולי האפיק המים עומדים בהם סבך צמחיית עבותה.
1936 - מראה האסי. ככה״נ אחת התמונות הקדומות ביותר שיש בידינו את האפיק. בשוליו המים עומדים בהם סבך צמחיית עבותה.
נחל האסי 1936. ככל הנראה התמונה הקדומה ביותר שיש בידינו של הנחל. בתמונה נראה האפיק המרכזי ובשוליו מפרצי מים עומדים נושאים יתושים.
האסי 1936. ככל הנראה התמונה הקדומה ביותר שיש בידינו של האפיק. בתמונה נראה האפיק המרכזי ובשוליו מפרצי מים עומדים נושאים יתושים.

ביטון גדות הנחל

לאחר הסרת סבך הקנה, החל בהדרגה תהליך של סחיפת קרקע שהלך והפחית מעומק המים במרכז האפיק, וסיכן את תשתיות הבתים שסביב. בשנות ה- 90 בוטנו דפנות האפיק כדי למנוע את המשך הקריסה והוצאו סחף, קנה וצמחי מים מקרקעית האפיק ע״י חברי הקיבוץ [להרחבה ראה כאן].

הנחל חייב את עומקו לשני סכרים אשר הופכים אותו לבריכה מלאכותית, האחד גשר עפר שבתחום הקיבוץ, והשני גשר כביש 669 שבשפך הנחל. סכרים דומים מאוד, שניים במספר קיימים בסחנה ויוצרים שתי בריכות גדולות. בכל חורף, פותחים את סכרי הסחנה לצורך עבודות ניקיון ותחזוקה, המים מאבדים את כל עומקם וחוזרים לזרום במרכז האפיק ברוחב שני מטרים ועומק כמה סנטימטרים. סביב המים נשתלו דשאים וניטעו עצי נוי.

דיפון גדות האפיק בבטון נוכח ריבוי קריסות קרקע וחשש לתשתיות הבתים הסמוכים
דיפון גדות האפיק בבטון נוכח ריבוי קריסות קרקע וחשש לתשתיות הבתים הסמוכים
את עומק המים בנחל האסי מחזיקים שני סכרים מלאכותיים. אחד מהם הוא גשר העפר, גשר הקבע הראשון שנבנה על האסי. ללא הסכר, עומק המים יצנח לסנטימטרים בודדים.
את עומק המים בנחל האסי מחזיקים שני סכרים מלאכותיים. אחד מהם הוא גשר העפר, גשר הקבע הראשון שנבנה על האסי. ללא הסכר, עומק המים יצנח לסנטימטרים בודדים.
הבריכה המרכזית בגן השלושה ״הסחנה״. בכל חורף פותחים את הסכרים ומרוקנים את המים לצורכי ניקיון ותחזוקה. גובה המים יורד בכמעט שני מטרים.
הבריכה המרכזית בגן השלושה ״הסחנה״. בכל חורף פותחים את הסכרים ומרוקנים את המים לצורכי ניקיון ותחזוקה. גובה המים יורד בכמעט שני מטרים.

החי בנחל

הדגה בנחל מורכבת ממיני דגי בר כמו אמנונים, ביניות, שפמנונים לצד דגים פולשים כמו קרפיונים למיניהם ובורים, שמקורם במכון ניסוי לגידול דגי מדגה שפעל בנחל עצמו בשנים הראשונות של הקיבוץ (לפני קום המדינה). ניר דוד היא החלוצה הארצית בגידול דגי מדגה, וחלק ניכר מהזנים ששימשו למאכל פותחו בקיבוץ. גידול הדגים הניסיוני בוצע בבריכות שתוחמו בתוך הנחל עצמו. לאחר הצלחת הניסוי, החלו בגידול הדגים בבריכות חיצוניות מלאכותיות [להרחבה על בריכות הדגים כיום ראה כאן]. דגי הגמבוזיה בנחל הוכנסו אליו בשנים הראשונות לקיבוץ לאחר שהתגלו כטורף יעיל לגלמי היתושים כחלק מהמלחמה במלריה [להרחבה ראה כאן]. על מי הנחל שוחים ברווזי משק כברכיות, ברברים, וכמה ברבורים.


בריכת ניסיונית בנחל עמל, המשמשת לגידול דגי קרפיון. ניר דוד היא החלוצה הארצית בגידול מדגה (דגים בבריכות דגיןם)
בריכת ניסיונית בנחל האסי, אשר שימשה לגידול דגי קרפיון. ניר דוד היא החלוצה הארצית בגידול מדגה (דגים בבריכות דגים)
ברווזי משק על גדת הנחל
ברווזי משק על גדת הנחל

מראה הנחל מחוץ לשטח הקיבוץ

קצה הנחל, בצאתו מהקיבוץ לא עבר כל פיתוח והוא מעין שריד לנוף הנחל בימים עברו. במקום הדשאים הפסטורלים צומח סבך של קנה מצוי, פטל קדוש, סמר מצוי וטיון דביק. בסבך חיים חזירי בר, תנים, נחשים ונוטריות בודדות. מדוע הציבור לא מבקש לשחות בנחל בחלקו הטבעי שלא עבר התערבות אדם?


מראה הנחל בצאתו מהקיבוץ. סבך הקנה אינו מאפשר גישה למים
מראה הנחל בצאתו מהקיבוץ. נוכח סבך הקנה בלתי אפשרי להגיע למים

נחל האסי הזורם בשטח הקיבוץ מוגדר כ-״שפך של הסחנה״ וכיום הוא חסר את המאפיינים האקולוגים של הנחל בנופו הטבעי. מסיבה זו לא הוכרז הנחל כשמורת טבע ולכן לא חלים בו חוקי שימור הטבע המתאימים באכיפת רשות הטבע והגנים.

כל המבקש ״לטייל בטבע״ בנחל שבתחומי הקיבוץ אינו מבין שנופו אינו טבעי כלל. המחלוקת בדבר נחל האסי איננה סיפור של שמירת טבע ולכן לגופים הירוקים אין יד בעניין. המחלוקת קשורה בשימוש האדם בנחל ובפיתוחו.

השוואה בין חלקו המטופח של הנחל שעבר פיתוח ונוי, לבין חלקו הפראי מחוץ לקיבוץ. מדוע אריש מפעילי המחאה לא מגיע לשחות בחלק ה״טבעי״ של הנחל?
השוואה בין חלקו המטופח של הנחל שעבר פיתוח ונוי, לבין חלקו הפראי מחוץ לקיבוץ. מדוע איש מפעילי המחאה לא מגיע לשחות בחלק ה״טבעי״ של הנחל?

עמדת רשות הטבע והגנים

מנכ״ל רשות הטבע והגנים סבור כי אין להפוך את נחל האסי לפארק מים לאומי [להרחבה כאן].


להרחבה על עמדת שאר רשויות המדינה בדבר הסיפור של ניר דוד.

צפו בסרטון

להרחבה על נחל האסי וההידרולוגיה הייחודית של מעיינות העמק