תוצאות החיפוש

[הדס בן־זיו, מנהלת הקהילה בקיבוץ דפנה] ״אמרה בכנות אופיינית: "אני לא ממליצה לניר דוד לאמץ את המודל שלנו… לא בחרנו להפוך את כל שטח הקיבוץ לאתר תיירות. כרגע אנחנו חיים בתוך פארק וזה בעייתי".״ "בהיעדר שירותים מסודרים (מלבד אלה בבריכת הקיבוץ) עושים הנופשים את צרכיהם בין השיחים. בכמה מקרים הקישו על דלת בית בקיבוץ וביקשו להשתמש בשירותים. אנשי דפנה אמרו, חצי בצחוק חצי ברצינות, משפטים פרדוקסליים כמו "פעם, כשהיו כאן קטיושות בכל יום, היה לנו שקט", או "לפעמים יש לנו מזל ויש מתקפה של נמלי אש ואז יש פחות נופשים בנחל" בדפנה אמרו שמה שהכי קשה הוא שהנופשים בנחל מתייחסים אל חברי הקיבוץ כאל אנשים שקופים. כן, גם הם יודעים שזה היפוך היוצרות, שעלול להישמע משעשע. הרי זו בדיוק הטענה שזועקים שנים כנגד הקיבוצים אלה הנאבקים על זכות הציבור ליהנות מאוצרות הטבע. מירה פלד, חברה בקבוצת מתנדבים שנקראת "שומרי הדן", הסבירה שהמבקרים שבאים לטבול בנחל פשוט לא חושבים על כך שאנשים גרים כאן. "הם לא רואים אותנו. לא חושבים שהם בעצם בחצר שלנו. אנחנו משוחחים עם המבקרים בנימוס ומסבירים מה מצפים מהם. בדרך כלל זה עוזר, אבל הכמויות בסופי שבוע פשוט לא אפשריות". קרדיט: הארץ. כתב: משה גלעד. פורסם בתאריך: 24.08.20 קראו את הכתבה המלאה

המנכ"ל שעומד בראש רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין מוטרד. מה דעתך על מאבק אחר שדורש לפתוח את הטבע לציבור בנוגע לנחל האסי הזורם בקיבוץ ניר דוד? "אני מאוד פרקטי ופרגמטי בעניין הזה. תושבי הקיבוץ באו בזכות ולא בחסד. הם ישבו במקום שרוב הציבור לא רצה לשבת בו במשך 40-50 שנה. עכשיו כשהוא מפותח ויפה פתאום כולם רוצים את המקום.״ ״את הבעיה אפשר לפתור עם הזרמת מים לתוך בית שאן ולבנות שם פארק יפה עם איזו בריכה שהם רוצים ואז יהיה שם את האסי שלהם. הצד הכי צודק בסיפור הזה הוא זה שרוצה לפתור את הבעיה ולא זה שרוצה לריב״ קרדיט: גלובס. כתבה: מיכל רז-חיימוביץ' 27.08.2020. קראו את הכתבה המלאה

״הדיון על נגישותם של משאבי נוף וטבע לכלל הציבור הוא חשוב ולו היה מתנהל בצורה רצינית היינו מגלים תמונה מורכבת, עם טיעונים לכאן ולכאן. אבל אין צורך להיתמם. המאבק הזה הוא לא באמת על מתן אפשרות חופשית לכל אזרח במדינה להיכנס בשערי קיבוץ ניר דוד, אלא סימפטום נוסף למצבה העגום של החברה הישראלית הנתונה בלבה מבעבעת של שנאה, ואשר פלגיה נאבקים זה בזה בעידודו הישיר של השלטון.״ ״ניר דוד, קיבוץ לא גדול בפריפריה הרחוקה שאינו עתיר במקורות הכנסה, מעולם לא ממש עניין מישהו מחוץ לתנועה הקיבוצית, אלא שבימים שבהם מדי שבוע מתקיימות הפגנות המונים מול ביתו של ראש הממשלה, סיפור המאבק על פתיחת הנחל נופל לידי הקוטביות הישראלית כפרי בשל. מצוקות כלכליות ורגשיות? אבטלה גואה? חשש מהעתיד? עזבו אתכם מכל זה, תראו – הנה שוב מזרחים נאבקים באשכנזים "מיליונרים" על גדות נחל האסי.״ קרדיט: YNET. כתב: ליאור שמחה. פורסם בתאריך 23.8.2020 קראו את הכתבה המלאה https://www.ynet.co.il/article/H1f4jS0fv

״לפני שאסחף להרהורים פרועים על נחלים, אומר שאני תומך בזכות הקיבוץ לשמר את נחל האסי העובר בתחומו לעצמו. מותר להם לשחות ולהזמין לשחות את מי שהם רוצים״ ״אני לא אוהב את אלה שכאשר הם רואים משהו יפה שמישהו אחד עשה, הם אומרים: היי, גם אני רוצה את זה. מי שרוצה נחל דומה אצלו, שיתאמץ לבנות נחלים כחולים. הדבר, ככל שאני מבין, אפשרי שם בעמק בית שאן. ניתן לביצוע מכל הבחינות, גם מבחינת המים. ובכן, צריך לבצע. לא להשתלט בקול צרוד מקנאה, בטענות צודקות ובעזרת החוק על מה שאחרים ביצעו. כדי למנוע נזקים בנחל החדש הזה יגבו כסף, שבו ישקיעו בניקיון, בשימור ובטיפוח. לתושבי בית שאן זה יהיה בחינם. זה ירגיז אותי. אני מתרגז גם על דמי הכניסה לסחנה ולשאר הגנים הלאומיים, אבל סידור כזה, שבו מרגיזים אותי, הוא הסידור הטוב ביותר האפשרי.״ קרדיט: מעריב. כתב מאיר עוזיאל בתאריך 28.8.2020. קראו את הכתבה המלאה

״תושבי הקיבוץ מרגישים מאוימים. "הם היו מוכנים להרוג אותנו. הם היו שמחים אם היינו מתים, דברים כל כך איומים שמעתי מהם: "נאצים", "פושעים", "גנבים", "ניכנס ונאנוס אתכם". האנשים האלה הם שונאים אותנו", סיפר ערן לוי תושב ניר דוד. לימור הוסיפה: "אני מאוד אוהבת את הסחנה, אבל פה לא יכול להיות סחנה להשתלב עם בתי מגורים ועם חיי קהילה. לא יכול." ״ערן סיפר: "מה זה צדק חלוקתי? חילקו לנו את זה? אף אחד לא ישב פה, אף אחד לא יכול היה לבוא הנה מפני שהייתה פה קדחת, היו פה פורעים בדואים. אנשים נהרגו פה. לא סתם, אנשים - זו קלישאה אולי - אבל דם וזיעה ודמעות שפכו פה על המקום הזה, ההורים שלי". משבוע לשבוע המאבק מסלים - זה כבר הרבה מעבר לבית שאן נגד ניר דוד, והצדדים לפעמים מאבדים את זה. השבוע היה נדמה לרגע שהגיעה הגאולה. ראש עיריית בית שאן, ז'קי לוי, וראש מועצת עמק המעיינות, יורם קרין, הודיעו על פתיחת הקטע הזה מהאסי שבשולי הקיבוץ. 150 מטר אורכו. ביום רביעי הגיעו המאושרים הראשונים. "זה חלום שמתגשם", סיפר יאיר גנץ מתל אביב. "אנחנו מכירים את הארץ טוב, הרבה שנים מטיילים, והקיבוץ, הנחל של ניר דוד זה ידוע כתב"ע שאי אפשר להיכנס אליו".״ קרדיט: חדשות N12. כתב: יגאל מוסקו. פורסם בתאריך: 14/08/20 צפו בכתבה המלאה

״זה נגמר בכך שאחד הבחורים הטיל אותה לקרקע. הוא וחבריו הביטו בה באדישות בזמן שהיא שכבה שם, חבולה ומופתעת, ולא כל כך ידעה איך ממשיכים להאמין בהקשבה ובהידברות כמו שהיא מנסה לעשות כבר חודשים. אני מניח שהיא גם שאלה את עצמה למה הם חושבים שדווקא עכשיו, כשהאישה שניגשה אליהם בחיוך והזמינה אותם למשקה שוכבת על האספלט, הקיבוץ אמור להאמין שהכל יהיה בסדר ולפתוח בפניהם את השער הצהוב.״ ״אנשי הקיבוץ צודקים שזה הבית שלהם, ואין להם אחר. והם צודקים שאין זאת "אשמתם" שדור המייסדים הגיע דווקא לאזור ביצות וקדחת והפך אותו בעמל ובכישרון לקיבוץ היפה בעולם. והם צודקים שאם המרחבים שבין בתי הקיבוץ יהפכו לאזור נופש פתוח לציבור, בתוך זמן קצר לא יישאר דבר מכל החן שהוא נוף ילדותם ופרי עמלם. כולנו יודעים איך עמך ישראל משאיר אחריו. והרמקולים, והרעש, והעטיפות, והכלים החד־פעמיים, ומה עם שירותים?״ קרדיט: ישראל היום. כתב ג'קי לוי. פורסם ב: 20.08.2020. קראו את הכתבה המלאה

למה פתיחת שערי הקיבוץ תחרב אותו? כי אנחנו הישראלים לא מחונכים לשמירה על הטבע ואיננו מכבדים את הדשא שאנחנו רובצים עליו. אף אחד לא באמת יכול להבטיח שיהיה פיקוח על כמות הנכנסים לקיבוץ, על הרעש מהבוקסות ועל הנזק לשטח. נורא קל לרכב על גלי השנאה לתושבי קיבוץ ניר-דוד (שמגובים ע"י התקשורת ומספר לא קטן של פוליטקאים), במקום לדרוש מהמדינה לפתור את הבעיה באמצעות פתרון אמיתי: חייבים להבין שפתיחת שערי הקיבוץ לא באמת תספק פתרון, גם לא למבקשי האסי – השטח שם קטן מלהכיל כמויות של מבקרים ועם כל הכבוד לנחישותם של המפגינים, אני משוכנע שרובם לא מעוניינים להפוך לסיוט ליושבי הקיבוץ, שביתם כל כך קרוב למקור המים. "אי אפשר באמת להנות מהנחל שעה שכל-כך הרבה אנשים סביבך מתבאסים עד עמקי נשמתם מהפרת פרטיותם ושלוותם, אף אחד לא באמת יכול לבלות ערב עם חברים כשזקנה בת 83 מתחננת לשקט מביתה הכל-כך סמוך"... "האם אנחנו באמת רוצים לחרב את חייהם של מאות אחיינו בשם הזכות שלנו לשכשך במים?" מתוך הפוסט של גדי וילצ'רסקי: https://www.facebook.com/GadiWilcherski/posts/3770417982974185

"מאבק השמאל הקיצוני בקיבוץ ניר־דוד נועד לערער את הסדר החברתי ולקדם פוסט־ציונות" "המחאה הזו מושתתת על הנחות יסוד אידיאולוגיות מזיקות ורעות. הימין מובל פה לאמץ תפיסת עולם שהוא יהיה המפסיד הגדול ממנה. לא רק באסי הוא רוחץ, אלא גם באידיאולוגיה מבית היוצר של השמאל הקיצוני." הניתוח של ב"מקור ראשון" קרדיט: מקור ראשון. כתב: ד"ר רן ברץ (לשעבר ראש מערך ההסברה של בנימין נתניהו). פורסם בתאריך 28/08/2020 קראו את הכתבה המלאה הגיבו בפוסט

"קטע הנחל המדובר שעובר באמצע הקיבוץ, מעולם לא יושב ע"י בני אדם... לא על ידי הרומים, הטורקים הערבים וגם לא הבריטים כי היה תמיד ביצה נוראית - מדגרה למחלות קשות. אבל הקיבוצניקים ה"גזלנים הנוראיים" בעבודה מפרכת של עשרות שנים "הפריחו השממה" והפכו המקום לגן עדן." "זהו ריב שיוזמת, מממנת ומחרחרת "הקשת המזרחית". ארגון ששם לו למטרה, לכאורה, להנציח את רגשות הקיפוח ("שתו לי, אכלו לי") להתנגח ב"אליטה האשכנזית הקיבוצניקית" ה"נוראית" ובעיקר לפורר את המרקם החברתי העדין של המדינה תוך התעלמות מהעובדה שכולם כבר מזמן התערבבו עם כולם, כל הפולנים התחתנו עם מרוקאיות.. וממש כבר לא מעניין באיזה ארץ נולד אבא או סבא של מישהו – מה שמעניין זה האם אתה אדם ערכי וראוי." "מה שהכי מקומם זה שנמצא פתרון: ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי וראש מועצת עמק המעיינות כבר הגו והסכימו על תכנית שתזרים מים מנחלי האזור לבית שאן כדי שתושבי העיר ייהנו, הממשלה כבר הסכימה להקצות לזה תקציב של 60 מליון ₪… אבל ב"קשת" לא מסתפקים בכך. למה להפסיד הזדמנות לריב טוב עם אפשרות לעורר רגשות קיפוח ישנים, לחרחר ריב ולפלג?" מאת עוזי ברייר, 05.08.20: https://www.facebook.com/577932427/posts/10157853597242428/

״ספטמבר בפתח, הטיסות לחו"ל עדיין חלום, והמאבק על האסי מסרב להירגע. מה קורה במעיין אחר שפתוח לכולם חמש דקות משם, ואיך זה ייגמר?״ ״המוני ישראלים מבלים מדי שנה את השבוע האחרון של אוגוסט בחו"ל – רגע לפני שהילדים חוזרים ללימודים והחיים חוזרים לשגרה. אבל בחודשים האחרונים אין חו"ל ואין שגרה. בהיעדר האפשרות לטוס בשלהי הקיץ הזה של הקורונה, אתרי הטבע כאן בארץ מלאים יותר מאי פעם, והסערה התורנית נמצאת בקיבוץ ניר דוד שעלה לכותרת בגלל נחל האסי. כתבתו של אורי לוי מתוך השבוע 28.8.20״ צפו בכתבה