תוצאות החיפוש

קיבוץ ניר דוד לא ימנע גישה לנחל הקיבוצים. לקיבוץ אין כל תכניות בנייה בשטח השמורה או בגדות. בנחל הקיבוצים הוצבה גדר ע״י רשות הטבע והגנים במטרה להשיב צמחי בר שנכחדו לטבע, כחלק מתכנית שיקום אקולוגי. נחל הקיבוצים זורם במרחק 400 מטרים בלבד מדרום לנחל האסי, והוא פתוח לציבור בניקיון ובחינם. בשונות מנחל האסי החוצה את ליבו של אזור מגורים, נחל הקיבוצים חוצה אזור חקלאי-פתוח, ועבר הכשרה והנגשה מתאימה לקליטת קהל של אלפי מטיילים. שם הנחל הוא עיברות של שמו הערבי: ״ואדי אל-ג׳מעין״, ומשמעותו ״קבוצה״ [להרחבה ראה כאן]. כל חלקו המערבי של נחל הקיבוצים החל מהנביעה ועד גשר העץ הוא שמורת טבע שהוכרזה ב- 2006, ומנוהלת ע״י רשות הטבע והגנים. השמורה כוללת מגוון ביולוגי עשיר, ולו חשיבות אקולוגית. הצמחייה הסבוכה בנחל היא שריד לבית גידול ביצתי שהיה נפוץ לפנים בבקעת בית שאן במהלך מאות השנים האחרונות [להרחבה ראה כאן]. הצמחייה כוללת צמחי מים, צמחי ביצות וצמחי אחו לח כגון: קנה מצוי, אשל הירדן, טיון דביק ופטל קדוש. באזורים לחים למחצה צומחים סמר ימי, אגמון החוף, וערידת הביצות. כמו כן צמחים בסכנת הכחדה כגון: לוטוס צר-עלים, מכבד הביצות, כריך שעיר, וקוצן מכונף. שיקום הנחל פרויקט בהובלת רשות הטבע והגנים אשר במסגרתו בוצע שיקום אקו-הידרולוגי ונופי בנחל, שעיקרו פיצול תוואי הזרימה לשני אפיקים מקבילים, והפרדתם. האפיק הדרומי משמש לרווחת קהל המטיילים, והאפיק הצפוני שמור למען בעלי החיים והשבת צמחי בר נדירים שנכחדו. במסגרת פרויקט ההשבה, רשות הטבע והגנים הציבה גדר לאורך כ- 70 מטרים בגדה הצפונית של הנחל, במטרה להגן על הצמחים הנדירים שנשתלו במקום. לאורך הערוץ האקולוגי נסלל שביל מונגש, מוקמו מרפסות נוף ונבנה גשר עץ המאפשר חציית של הנחל – כל אלה על מנת לאפשר גם לנכים גישה אל האזור הטבעי. למידע נוסף על אפשרויות ההתניידות בפארק המעיינות (כולל לנכים) ראה כאן. בניית שכונה חדשה לקיבוץ תב״ע מאושרת לבנייה של שכונת מגורים חדשה באזור שמדרום לקיבוץ. שטח זה, כמובן אינו חלק משמורת נחל הקיבוצים ולא מגדות הנחל. לבנייה לא תהיה כל השפעה על השמורה, וגם לא על ציבור המטיילים בנחל. לצפייה בתב״ע המיועדת לבנייה שעברה את כל האישורים לחץ כאן להרחבה על הגיאולוגיה והידרולוגיה של נחל הקיבוצים ראה כאן

שם העמק הגאוגרפי היה ונשאר ״עמק בית שאן״. השם ששונה הוא של המועצה האזורית. השינוי נעשה ע"י צוות היגוי של המועצה ולא ע״י הקיבוצים. שמותיהם של הנחלים: ״נחל הקיבוצים״ (ואדי אל-ג׳מעין), ו-״נחל עמל״ (נחל האסי) נקבעו ע״י ועדת השמות הממשלתית בשנת 1953 שמו הגאוגרפי המקובל של החבל היה ונשאר עמק בית-שאן. השם ששונה הינו של המועצה האזורית ״עמק המעיינות״ הכוללת את קיבוצי האזור ומושביו ברמה המוניציפלית. הלוגו של המועצה שונה כחלק מהמיתוג. המועצה האזורית אינה כוללת את העיר בית שאן שהיא רשות מוניציפלית נפרדת. אין אף מועצה אזורית בארץ הקרויה על שם עיר. את שינוי שם המועצה יזם צוות היגוי של המועצה האזורית לאור ריבוי המעיינות בעמק. השם אושר על ידי רשויות המדינה ובהן משרד הפנים. שינוי שמות המעיינות והנחלים בעמק ועדת השמות הממשלתית קבעה שמות עבריים ל- 20 מעיינות בבקעת בית שאן כחלק מהמאמץ לעברת את השמות הערביים, ולנסות לשמור על משמעות השם המקורי. הועדה פנתה (3 בדצמבר 1953) מטעם משרד ראש הממשלה, למועצות האזוריות וליישובי האזור, וביקשה מהגופים לעשות כל שביכולתם על מנת להביאם לידיעת הציבור הרחב, ולהרגילו לשמות העבריים החדשים. להעמקה נוספת בנושא שמות המעיינות הערביים ראה מאמרו של דרור סגל ״לכל מעיין יש שם״

בקיבוץ מתגוררות משפחות רבות בנות עדות המזרח, כולל מספר משפחות מבית שאן. רבים מתושבי בית שאן מוצאים את פרנסתם בקיבוץ. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאלתר טענות על גזענות בקיבוץ בניר דוד אין התייחסות לחברים בשל מוצאם. הטענה השקרית הועלתה ע"י מובילי מחאת האסי כדי להסית נגד הקיבוץ. מעל ל- 40% מחברי הקיבוץ ותושביו הם ממוצא מזרחי. חלק גדול מהמשפחות מעורבות (קיבוץ גלויות – בהתאם לחזון הציוני). לפני עשר שנים, כאשר שנת הנושא של המדינה הייתה ״קיבוץ גלויות״, נעשה סקר בקיבוץ והסתבר שבניר דוד חברים יוצאי מעל 30 גלויות. בקיבוץ מתגוררות מספר משפחות מבית שאן. ילדי הקיבוץ לומדים בבתי הספר האזוריים עם תלמידים מבית שאן ומקיבוצי הסביבה, ושמחים לארח את חבריהם לכיתה, ללא שום קשר למוצאם או מקום מגוריהם. כמו כן, רבים מתושבי בית שאן מוצאים את פרנסתם בקיבוץ בכל התפקידים, כולל תפקידי ניהול בכירים, ואנו חיים בשכנות טובה ובשלום כבר עשרות שנים. גם בית המשפט המחוזי בחיפה קבע מפורשות, שאין כל מקום לטענות על גזענות בקיבוץ: ״אין הבדל בין הזרים לבין עצמם....אין מצב שבו נותנים לא' להיכנס חופשי ול-ב' לא. יש מצב נתון שהוא חל על כל אזרחי המדינה שאינם חברי הקיבוץ בלי שום הבדל....כל אחד מאזרחי המדינה שירצה לרכוש מקומות בצימרים יוכל לעשות זאת.״ (עמוד 15) לקריאת פרוטוקול הדיון המלא לחץ כאן מחממות את הלב יוזמות לקירוב לבבות ותיקון הנזק שיצר המאבק. בתוך כך קוימו מפגשים מרגשים, כגון: מפגש נערים משותף, קבלת שבת משותפת לקהילות בית שאן וניר דוד, הפקת סרטון מרגש לשנה טובה, ועוד. גופים פוליטיים מנסים לסכסך בינינו, אך הם לא יצליחו. אל תתנו להם יד! מוזמנים לקרוא כתבה בנושא של כנס מדיה

קבוצה של כ- 20 מבוגרים וילדים שאכפת להם, מניר דוד וגם שכנים טובים מהסביבה, יצאנו לנקות את חניון גשר הקנטרה שעל נחל חרוד בסמוך לבית שאן. זו פנינת טבע והיסטוריה יפהפייה, וכעת גם נקייה מכל הפסולת שהותירו אחריהם המבקרים הרבים במקום במשך השנה. כבני ובנות העמק, התרים את שביליו ונושמים את נופיו כל השנה, איכות הסביבה והניקיון בטבע המקיף אותנו הם ערכים מעצבים עבור חברי וילדי ניר דוד. תושבי הקיבוץ מובילים יוזמות ולוקחים חלק פעיל במבצעי ניקיון רבים, מתמשכים וגם מרוכזים, בפארק המעיינות הסמוך ובאתרים נוספים במרחב הסובב אותנו. מבצע הניקיון האחרון, נערך ביום שישי 19.3.2021, כחלק מיוזמה ארצית לנקות מוקדים שונים ברחבי הארץ תחת הכותרת "מנקים את הבית". הצטרפו אלינו ביום הניקיון הבא באתר ״מנקים את הבית״

במקום מכובד ביותר, ״בזמר הפלוגות״ שכתבו נתן אלתרמן ודניאל סמבורסקי, לבקשת מייסד הפלוגות יצחק שדה, כעשור לפני הכרזת עצמאותנו. אלא שהקיבוץ לא נקרא אז ״ניר דוד״, שמו היה ״תל עמל״ והוא חלוץ החלוצים - ראשון ישובי חומה ומגדל. ״קיבוץ ״תל עמל״ ינציח את הנשיא השני של ההסתדרות הציונית, יורשו של הרצל, דוד וולפסון. ״ניר דוד״ על שם דוד וולפסון. העדויות אומרות שדוד וולפסון שעל שמו הקיבוץ נקרא, הוא שהציע להרצל את צבעי הדגל. את הכחול והלבן כצבעי הטלית שהתעטפנו בה כל השנים בתפילותינו בכיסופין לציון. לפי הכתוב בתורה בקריאת שמע ישראל, ״וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת״. האור והתכלת הם חלופה לצמד כחול ולבן. אור הוא תכלת של הטבע, כאילו לבש הטבע את הטלית. הנה מפרט התלמוד, תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע. האור הוא התכלת, כלומר הכחול והלבן.״ קרדיט: גלגלצ, ״באופן מילולי״ - פינתו של ד״ר אבשלום קור שודר בתאריך 14.01.2021 האזינו לקטע המלא

אז מה בתוכנית? מחוץ לשטח הקיבוץ ועל חשבון השטחים החקלאיים שבבעלות המדינה ובחכירה לקיבוץ, יוקם מתחם פנאי, נופש ורחצה על בסיס קטע מהנחל שיובש בשנותיו הראשונות של הקיבוץ, וכעת יוזרמו אליו מים. במסגרת התוכנית יוכל כל הציבור ליהנות ממדשאות, עצים ומתקנים שונים. בנוסף, התוכנית מתחייבת לשמור על עיצוב נוף טבעי ככל האפשר ומקפידה על שימור העצים המקוריים במקום. היא גם כוללת 130 מקומות חניה ודרכי גישה מוסדרות. אם יש דבר אחד שתושבי בית שאן וחברי קבוצות המחאה השונות צריכים להתמקד בו הוא לא קטע הנחל בן 1.2 הקילומטרים שחברי ניר דוד נהנים ממנו. החלופה המוצעת בתוכנית היא לא רעה בכלל, וסביר שיהיה נעים בהרבה לבלות במתחם החדש מאשר בלב הקיבוץ. המאבק הגדול שצריך להיפתח ברחבי הפריפריה הישראלית צריך לגעת במחדל עיירות הפיתוח. בית שאן צריכה ויכולה להיות מרכז אורבני משגשג, כמו ערים רבות אחרות שיש להן סביבה כפרית. היא צריכה להשקיע משאבים בפיתוח המרכז העירוני שלה, כמרכז עם איכויות אורבניות שיהפכו אותה למעניינת ותוססת, היא צריכה למשוך צעירים, ומוקדי תעסוקה, השכלה ותרבות. הניסיון של בני המקום להימלט מהעיר באמצעות הידמות למרחבים הכפריים סביבה הוא עקר וחסר סיכוי. נכון, בית שאן צריכה עתודות קרקע גדולות יותר, שיתנו לה עתיד ואופק צמיחה. אבל דווקא הווילות שנבנות בבית שאן למכביר, הן בדיוק ההפך ממה שנחוץ לה. בנייה לגובה, עם חזיתות מסחריות, שטחים ציבוריים, פארקים, שימור וטיפול בנחל חרוד ופיתוח תרבות פנאי ובילוי - הם אלו שיהפכו את בין שאן למרכז העירוני שהיא יכולה להיות. קרדיט: כלכליסט. כתב: דור זומר. פורסם בתאריך 25/12/2020 לכתבה המלאה

משהו שלא ידעתם על בית שאן & ניר דוד, את זה לא יספרו לכם בחדשות כי זה לא מדמם. יש כאלה שהאנרגיה שלהם היא לדייק את המחלוקת, להדגיש את ההבדלים מחיה אותם. ויש כאלה שמחפשים לחבר, למצוא את המשותף למרות השוני. אז לנו בארגון יחד יש רכז בעמק המעיינות ועוד רכז בבית שאן, וכשהם חוברים ביחד, יחד עם עוד ארגונים ושותפים, זה מאפשר תנועה של מפגש וחיבור בין אנשי העיר לאנשי הקיבוץ. ביום שישי האחרון הם קיימו שני מיזמי חיבור, זה החל בחלוקת חומוס תחת הכותרת "שכנות טובה עושים באהבה- עיר ועמק זורמים ביחד" והמשיך בקבלת שבת מוסיקלית על הדשא של ניר דוד יחד עם תושבים מבית שאן הסמוכה. כנראה אין לרכזים שלנו את המתווה שיפתור את עניין האסי, אבל יש להם את הפתרון למתח, לכעס ולניכור. תודה לכם יוחאי ואליה, בימים כאלה אנחנו צריכים הרבה מהרוח המחברת שלכם ושל השותפים שלכם בעמק, או כמו שאתם קוראים לזה ״גשר מעל מים סוערים״. פוסט מאת שי נווה, 30/08/2020 לפוסט המלא לחצו כאן

״האמת והשלום יאהבו״ ״אמש התקיים מפגש מרגש בין בני נוער מבית שאן ומניר דוד שבמסגרתו חולקו 'שנוטבות' בין נוער מבית שאן לנוער מקיבוץ ניר דוד, המפגש התקיים אודות לפעילות הברוכה של חברי תנועת בני עקיבא וסייירת 'יהלום'. 'יהלום' - הינה סיירת נוער המופעלת ע"י הסיירת של גרעין יחד והעמק עבור בני נוער שרוצים לשאוף גבוה ולהיות עסוקים בנתינה לזולת אהבת הארץ, ועשיית מעשים טובים. לצורך ביצוע מיזם התגייסו דוד קוקה ומרדכי אמסלם מדריכים בסיירת שאמרו: "מבחינתנו 'הצלחה' זה שלאחר יהיה טוב לא רק לך" וכך צעדו להם חניכי התנועה מבית שאן לניר דוד כשהגיעו לשער הקיבוץ הם התקבלו במאור פנים ובחיבוק ע"י בני הנוער בישוב היה מאוד מרגש. לאחר שיחות הכרות והעברת מסרי שלום ואחדות ישבו בני הנוער לארוחת ערב משותפת מתנת אבי ראם מפיצה האט בית שאן שנשא דברים בעד האחדות ואהבה. לסיכום המפגש אמרו בני הנוער: אנו מקווים שתצא מכאן בשורה של אהבה ואחווה ושלום ורעות לכל עם ישראל ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה!״ פוסט מאת ״מידע העיר - חדשות בית שאן״. פורסם ב- 16/09/2020 לפוסט המלא לחצו כאן

אנחנו לא רוצים לקחת מהם את פינת החמד של נחל האסי. אנחנו רוצים ללמוד מהם להפוך גם את בית שאן לפנינת חמד. ואנחנו נהפוך. ״אלו שבנו את הקומה הראשונה זכו ליתרון גדול במשאבים הלאומיים. בזכות. לא בחסד. הם לא "השתלטו", לא חטפו ולא גנבו (גם אם, כדרכם של בני אדם, גם הם חטאו פה ושם). הם זכו למשאבים לאומיים – תקציבים, אדמות, מים וכדומה – מעבר לגודלם היחסי, מתוך שיקול לאומי. כי בניגוד לרעיונות קומוניסטים וסוציאליסטים של חלוקה שווה של העושר הכללי, ובניגוד לרעיונות של "צדק חלוקתי" שהשליטו בקרבנו ארגוני השמאל הקיצוני והקרן לישראל החדשה, העיקרון של חלוקת המשאבים של עם ישראל הוא גם – לא רק – עקרון לאומי. לא רק אינדיבידואליסטי-ערלי. עם ישראל מפנה משאבים גדולים יותר למי שמקדם את הפרויקטים הלאומיים שלו, למי שמקדם את התחייה שלו, את שיבתו לארצו ואת גאולתו. עם ישראל משקיע בחלוצי התחייה שלו. הוא מפנה אליהם יותר, כי הם שווים לו יותר. זהו שיקול לאומי.״ ״כל מי שהגיע לכאן עם קום המדינה, כולל אבי ז"ל, הגיע לכאן בזכותם. כשהוא ירד מהאוניה בנמל חיפה כפליט בחוסר כול, רק עם מזוודה קטנה ביד, אחרי שעבר את כל תלאות ומאורעות מלחמת העולם השניה והנאצים ימח"ש, הם קיבלו אותו כאן. בידיים פתוחות. הם קיבלו על עצמם לחיות כמעט עשור שלם בתקופת הצנע עם קיצבת מזון, ותלושי מזון, כדי לקלוט אותו ואת כל שאר העולים של אז. כל מה שנבנה כאן נבנה כאן במידה רבה בזכותם. אי אפשר לבוא היום ולגזול מהם מה שהם קיבלו, גם אם הם קיבלו יותר מאחרים. אנחנו רוצים ללמוד מהם ליצור, לבנות, להתמסר לאידאלים הלאומיים. להיות חלוצים. אנחנו רוצים להמשיך את מפעלם ולהעלות אותו קומה נוספת, יהודית. לא בלעדיהם אלא איתם. אנחנו רוצים אותם אתנו. אנחנו לא רוצים לקחת מהם את פינת החמד של נחל האסי. אנחנו רוצים ללמוד מהם להפוך גם את בית שאן לפנינת חמד. ואנחנו נהפוך.״ פוסט מאת מוטי קרפל, 01/09/2020 לפוסט המלא לחצו כאן

״קודם כל ישחררו את השטח מהקיבוץ. אחר כך בשיחות על החזון, יחשבו איך מעבירים אותו לערבים.״ ״עכשיו אנחנו מבינים מדוע אנשי "הקשת המזרחית" מנסים להשתלט על המאבק הציבורי לשחרור נחל האסי מקיבוץ ניר דוד. קודם כל ישחררו את השטח מהקיבוץ. אחר כך בשיחות על החזון, יחשבו איך מעבירים אותו לערבים. זה שהמאבק על נחל האסי מובל על ידי סטודנטים ומילואימניקים בני בית שאן והסביבה, יפי בלורית חסרי כל קשר לשמאל קיצוני ופוסט ציונות זה נכון, אבל מי בכלל יודע מהי "הקשת המזרחית"? כשמעמיקים עוד טיפה בנושא, בכלל מתחלחלים. ד"ר אלה שוחט, גם היא קול חשוב בקשת, מסבירה שהביקורת של "המזרחים החדשים" היא במודעות לכך שהם "קורבנותיה היהודים" של המהפכה הציונית האשכנזית, לצד, או אחרי הקורבנות הפלסטינים."״ ״חשוב להבין. מגפת הקורונה, בגלל תחלואותיה החברתיים, יוצרת הזדמנות פז לארגונים ואנשים רבים אשר אינם מעוניינים לראות את מדינת ישראל ממשיכה להתקיים כמדינת הלאום המפוארת של העם היהודי. הם מנסים לתפוס טרמפ על התסכולים השונים בחברה לתועלתם האינטרסנטית בשיטת מצליח. לרוב זה לא עובד אבל לפעמים כן. בהתמודדות הזו, לא יעזרו מסכה ואלכוג'ל. רק חיפוש מעמיק בגוגל והסקת מסקנות בלתי תלויה, על כל מיני טרמפטיסטים שנתמכים בדרך כלל על ידי הקרן לישראל חדשה.״ קרדיט: מתן פלג, ערוץ 20 התפרסם ב: 14.10.2020 לכתבה המלאה לחצו כאן